שניאור זלמן אוסביצוב

הרב שניאור זלמן הכהן אוסביצוב (תרנ"ה - כ"ח תמוז תשכ"ח) היה חסיד בעירה נעוול בתקופת אדמו"ר הרש"ב אדמו"ר הריי"צ והרבי. היה בעל מסירות נפש, זכה לברך את אדמו"ר הריי"צ ברכת כוהנים.

תולדות חיים

נולד בשנת תרנ"ה. גדל בעירה החסידית נעוועל. אביו הרב מנחם מענדל שימש כמלמד וכסופר סת"ם, אחרי פטירת אביו, החל לגדול על ברכי סבו הרב יעקב אוסביצוב שדאג לחנכו וללמדו את דרכי החסידות. מספר שנים מאוחר יותר נפטר גם סבו הרב יעקב אוסביצוב. שניאור זלמן המשיך ללמוד תורה אצל מלמדים חסידיים.

בשנים אלו החלה לנשוב הרוח הקומוניסטית וסחפה אחריה צעירים רבים לכפירה בדת ובבורא העולם, שניאור זלמן שכבר הספיק לספוג אווירה חסידית שורשית לא שעה לרוחות הכפירה של הקומוניסטים והמשיך ללמוד תורה וחסידות בתנאי מחתרת עד שהגיע לגיל גיוס. אז ברח לפטרבורג שם התאשפז בבית הרפואה בתואנה של מחלת רגליים מסוימת, כך הצליח להשיג תעודת פטור מהצבא. למרות שבאותן השנים היה אסור ליהודים להתגורר בערים הגדולות, הצליח להשיג תעודת מקצוע כשען מומחה והותר לו לגור בפטרבורג הבירה. גם באותם זמנים קשים לא שכח את כור מחצבתו ולעתים תכופות הגיע לנעוול כדי להתבשם מניחוחותיה של עדת חסידי ליובאוויטש בעירה.

במחיצת הרבי הריי"צ

היה קשור לרבי הריי"צ בכל נימי נפשו.

הרבי הריי"צ היה מכנה אותו בחיבה "זלמן דער כהן".

לפני שעלה אדמו"ר הריי"צ אל הרכבת^{[דרושה הבהרה]} פנה אל ר' זלמן ואמר: זלמן דער כהן ברך אותי. ר' זלמן ניגש אל הרבי ובירך אותו בברכת כהנים. בתום הברכה, כאשר הרבי הריי"צ החל לעלות אל הרכבת פנה ר' זלמן אל הרבי ואמר 'רבי ברך גם אותי'. הרבי הסתובב לעברו ובמבט רציני השיב בברכה: "שהילדים שלך ישארו יהודים".