8,534
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==התקנה== | ==התקנה== | ||
[[קובץ:בית המקדש השני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]] | [[קובץ:בית המקדש השני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם]] | ||
בשיחות ליל [[ערב שבת]] | בשיחות [[ליל שישי]] [[ערב שבת]], ו[[שבת]] [[פרשת מטות מסעי]] [[תשל"ו]]{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=494 שיחות קודש ח"ב ע' 483]. הובא בתרגום לעברית בקובץ 'יהפכו לששון ולשמחה' שבקישורים חיצוניים, ע' 14.}} דיבר הרבי באריכות על מעלת לימוד התורה בעניני [[בית המקדש]], על יסוד דברי [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[יחזקאל]] המתוארים במדרש: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
|מקור=תנחומא צו, יד | |מקור=תנחומא צו, יד | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
לאור זאת ביקש הרבי להוסיף בימי [[בין המצרים]] בלימוד עניני בית המקדש. | לאור זאת ביקש הרבי להוסיף בימי [[בין המצרים]] בלימוד עניני בית המקדש. | ||
מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה ב[[התוועדות|התוועדויות]] בשבתות | מאז ההוראה, נהג הרבי במשך תקופה ארוכה ב[[התוועדות|התוועדויות]] בשבתות של 'בין המצרים' לבאר בעצמו ענין בהלכות בית הבחירה. כמה שנים לאחר מכן הרבי דיבר באריכות בהתוועדות בטענה לחסידים, מדוע לא פעלו מעצמם בלימוד הלכות בית הבחירה אלא חיכו להתעוררות מהרבי - שהרי, הסיבה להוראה תקיפה בכל שנה{{הערה|שיחת ש"פ מטות מסעי תש"מ (שיחות קודש חלק ג' ע' 656).}}. פעמים רבות התייחס הרבי למעלת הלימוד ופעולתו. | ||
===פעולת הלימוד=== | ===פעולת הלימוד=== | ||
הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן ה[[גלות]] אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש"{{הערה|שם=חחי}}. כלומר: במצוות "ועשו לי מקדש" ישנם שני חלקים הכרחיים: '''המחשבה והתכנון''' כיצד לבנות את בית המקדש, ו'''הבניין בפועל''' במעשה. ולכן, גם בזמנים | הרבי הסביר, על סמך המדרש האמור, שהלימוד בהלכות בית המקדש נחשב לבנייתו ממש - כיון שבזמן ה[[גלות]] אין אפשרות לבנות את בית המקדש בפועל, לכן לימוד ההלכות הוא הדרך היחידה לקיים את מצוות "ועשו לי מקדש"{{הערה|שם=חחי}}. כלומר: במצוות "ועשו לי מקדש" ישנם שני חלקים הכרחיים: '''המחשבה והתכנון''' כיצד לבנות את בית המקדש, ו'''הבניין בפועל''' במעשה. ולכן, גם בזמנים בהם אי אפשר בפועל לקיים את החלק השני - המעשי, עדיין חלה המצווה והחובה לעסוק לפחות בחלק הראשון - החלק העיוני שהוא תכנון בית המקדש{{הערה|1=שיחת ש"פ ראה תש"מ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4625&st=&pgnum=985&hilite= שיחו"ק ח"ג ע' 950]).}}. בנוסף לכך, הלימוד פועל ומזרז גם את השלמת בנייתו בפועל ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]{{הערה|שם=חחי|1=שיחת הרבי בנושא נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק י"ח ע' 414, וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=31&hilite= פתיחה לספר "[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה]]"].}}. | ||
בשנת [[תנש"א]], בתקופה בה עורר הרבי רבות על [[בשורת הגאולה|המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה]], כשהנה [[משיח]] בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של [[בית המקדש השלישי]], והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה{{הערה|[[דבר מלכות]] | בשנת [[תנש"א]], בתקופה בה עורר הרבי רבות על [[בשורת הגאולה|המצאותנו בסמיכות ממש לגאולה]]{{הבהרה}}, כשהנה [[משיח]] בא - הדגיש הרבי שהלימוד צריך להיות בעיקר מתוך תשוקה למעלתו של [[בית המקדש השלישי]], והידיעה שתיכף ומיד יבנה והלכות אלו יהפכו להלכה למעשה{{הערה|[[דבר מלכות]] [[דבר מלכות בלק|שבת פרשת בלק]] [[תנש"א]]: "לכל לראש - שהלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבלות וההשתדלות לתקן החיסרון דחורבן בית-המקדש, אלא (גם לולי החורבן) מצד הכוסף והשתוקקות להמעלה והשלמות דבית-המקדש השלישי.. | ||
ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, '''הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה''', כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" '''ברגע כמימרא'''!}}. | ועוד ועיקר - שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם, '''הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי-זה''', כיוון ש"מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל (כבר עתה למעלה, ותכף) יגלה ויבוא משמים" '''ברגע כמימרא'''!}}. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין [[המשכן]] ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי){{הערה|1=משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א'] אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.}}, ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת [[בית המקדש השלישי]] (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות {{קח|מסכת |תמיד}} ו{{קח|מסכת |מידות}}, ובהלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]]. | על פי הוראת הרבי, הלימוד מתרכז בעיקר בעניני בית המקדש כפי שהם מופיעים בתורה שבכתב: בפרשות העוסקות בבנין [[המשכן]] ובכלים בספר שמות (פרשיות תרומה-פקודי){{הערה|1=משיחת י"ז תמוז תשד"מ. וראה באריכות ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=161 לקוטי שיחות חלק כ"א שיחת תרומה א'] אודות הצורך והמעלה בלימוד אודות המשכן, למרות שבניין המשכן היה רק ארעי ופרטיו לא נצרכים במקדש לדורות. וראה בהערה 39 שם.}}, ובספר יחזקאל בנבואה אודות צורת [[בית המקדש השלישי]] (פרקים מ-מג). וכן בתורה שבעל פה: במסכתות {{קח|מסכת |תמיד}} ו{{קח|מסכת |מידות}}, ובהלכות בית הבחירה ל[[רמב"ם]]. | ||
כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו ב[[תורת החסידות]], ובמיוחד בדרושי אדמו"ר | כמו כן הוסיף הרבי והורה ללמוד את עניני המקדש כפי שנתבארו ב[[תורת החסידות]], ובמיוחד בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]] שמחבר את [[תורת הנגלה]] עם [[תורת החסידות]]{{הערה|שיחת [[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ט]] - שהייתה שנת המאתיים להולדת הצמח צדק (התוועדויות ח"ד ע' 37).}}. | ||
===הוראות נוספות=== | ===הוראות נוספות=== | ||
*לעסוק בלימוד זה גם עם ילדים, ולהראות להם ציורים אודות צורת הבית המעוררים בהם חשק מיוחד{{הערה|1=שיחת כ"ד תמוז תשל"ו (שיחו"ק שם ע' 485, הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל שם).}}. וכן עם הילדים הנמצאים במחנות קיץ{{הערה|1=שיחת שבעה עשר בתמוז (נדחה) תשמ"ח ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=69&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 50]).}}. | *לעסוק בלימוד זה גם עם ילדים, ולהראות להם ציורים אודות צורת הבית המעוררים בהם חשק מיוחד{{הערה|1=שיחת כ"ד תמוז תשל"ו (שיחו"ק שם ע' 485, הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל שם).}}. וכן עם הילדים הנמצאים במחנות קיץ{{הערה|1=שיחת [[שבעה עשר בתמוז]] (נדחה) [[תשמ"ח]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=69&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 50]).}}. | ||
*לפעול על יהודים נוספים לעסוק בלימוד זה - אפילו יהודים שאינם יודעים אל"ף-בי"ת של יהדות, ויהודים שאינם מבינים לשון הקודש וצריכים לתרגם את עניני בית המקדש עבורם לשפות אחרות{{הערה|1=שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"א ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=267&hilite= שיחו"ק ח"ד ע' 243] ואילך. הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל ע' 15).}}. | *לפעול על יהודים נוספים לעסוק בלימוד זה - אפילו יהודים שאינם יודעים אל"ף-בי"ת של יהדות, ויהודים שאינם מבינים לשון הקודש וצריכים לתרגם את עניני בית המקדש עבורם לשפות אחרות{{הערה|1=שיחת ש"פ מטות מסעי [[תשמ"א]] ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4629&st=&pgnum=267&hilite= שיחו"ק ח"ד ע' 243] ואילך. הובא בתרגום לעברית בקובץ הנ"ל ע' 15).}}. | ||
*לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה{{מקור}}. | *לקשר את הלימוד גם עם נתינת צדקה{{מקור}}. | ||
*בשנים שבהן [[שבעה עשר בתמוז]] חל בשבת, ישנם צדדים לכאן ולכאן האם יש לעסוק בשבת זו בלימוד עניני בית המקדש: בשנת [[תשמ"ה]] אמר הרבי שאין ללמוד בשבת זו את עניני בית המקדש, כיוון ששבת דוחה את הענינים הבלתי-רצויים, ויש לשלול את המחשבה שמא עושים כך בגלל ענין בלתי-רצוי. בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיש מקום לעסוק בלימוד זה גם בשבת זו, כיון שהלימוד הוא חלק מהענין '''הטוב''' שבי"ז תמוז. בשנת [[תנש"א]] השאיר הרבי את הענין בספק האם יש לעסוק בלימוד זה בשבת או להתחיל מיום ראשון. | *בשנים שבהן [[שבעה עשר בתמוז]] חל בשבת, ישנם צדדים לכאן ולכאן האם יש לעסוק בשבת זו בלימוד עניני בית המקדש: | ||
כמו כן, הרבי הדגיש שלימוד עניני בית המקדש | בשנת [[תשמ"ה]] אמר הרבי שאין ללמוד בשבת זו את עניני בית המקדש, כיוון ששבת דוחה את הענינים הבלתי-רצויים, ויש לשלול את המחשבה שמא עושים כך בגלל ענין בלתי-רצוי. בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיש מקום לעסוק בלימוד זה גם בשבת זו, כיון שהלימוד הוא חלק מהענין '''הטוב''' שבי"ז תמוז. בשנת [[תנש"א]] השאיר הרבי את הענין בספק האם יש לעסוק בלימוד זה בשבת או להתחיל מיום ראשון. | ||
כמו כן, הרבי הדגיש שלימוד עניני בית המקדש ב'ימי בין המצרים', הוא רק לאחר הענין הפשוט של לימוד ההלכות של ימים אלו ב[[שולחן ערוך]], הקודם בחשיבותו ללימוד עניני המקדש{{הערה|1=שיחת ראש חודש מנחם אב תשמ"ח ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=97&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 78]).}}. | |||
=== | ===הלימוד בשאר ימות השנה=== | ||
למרות שהתקנה בתחילתה הייתה לעסוק בלימוד זה | למרות שהתקנה בתחילתה הייתה לעסוק בלימוד זה ב'ימי בין המצרים', במשך השנים הרחיב הרבי את התקנה גם לזמנים נוספים: | ||
בשנת [[תשמ"ט]] ביקש הרבי שבימים בהם לומדים את פרשיות [[תרומה]] ו[[תצוה]] העוסקות בנושא [[המשכן]], ילמדו בנוסף לפירוש [[רש"י]] (הנלמד במסגרת שיעורי ה[[חת"ת]]) גם ממדרשי חז"ל על הפרשה{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 252).}}. | *בשנת [[תשמ"ט]] ביקש הרבי שבימים בהם לומדים את פרשיות [[תרומה]] ו[[תצוה]] העוסקות בנושא [[המשכן]], ילמדו בנוסף לפירוש [[רש"י]] (הנלמד במסגרת שיעורי ה[[חת"ת]]) גם ממדרשי חז"ל על הפרשה{{הערה|שיחת ש"פ משפטים תשמ"ט (סה"ש ח"א ע' 252).}}. | ||
בשנת [[תשנ"ב]] התבטא הרבי שגם ב[[צום גדליה]] ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש{{הערה|שיחת צום גדליה תשנ"ב.}}. | *בשנת [[תשנ"ב]] התבטא הרבי שגם ב[[צום גדליה]] ישנו ענין מיוחד לעסוק בלימוד עניני בית המקדש{{הערה|שיחת צום גדליה תשנ"ב.}}. | ||
בנוסף התבטא הרבי בקשר ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.}}. | בנוסף התבטא הרבי בקשר ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח]] שעליו לכלול גם את הלימוד בנושא בית המקדש{{הערה|דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סט"ו. ועוד.}}. | ||