דבר מלכות דברים

"	דוקא בתשעה באב מחפשים עצות כיצד להיפטר מכל עניני תשעה באב, ועד להפיכתו ל"ששון ושמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו", כפי שהי' בתשעה באב האחרון	"
– משיחת ליל ב' דחג הסוכות תשנ"ב, אות ה'. בלתי מוגה

דבר מלכות דברים הינה שיחה מוגהת המורכבת משיחות שאמר הרבי בשבת פרשת דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה), יום א', עשירי באב (לפני תפלת ערבית) ויום ב', י"א באב (לאחרי תפלת ערבית) תנש"א.

השיחה עוסקת בביאור עניינו של תשעה באב שחל בשבת, המדגיש את העניין החיובי של היום - יום לידת משיח צדקנו והתגברות מזלו, ואשר לכן "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו".

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

רקע

בשנת תנש"א תשעה באב חל בשבת קודש, והצום נדחה למחרתו. במהלך השבת הרבה הרבי בדיבורים אודות הוודאות שהנה נפתחת הדלת, והנה מנחם משיח צדקנו בא, ובמילא במקום צום יהיה ששון ושמחה בחנוכת בית המקדש השלישי. והאוירה ב-770 התרוממה לגבהים חדשים.

במוצאי שבת קודש ומשיח עדיין לא בא, החל הצום. במהלך 24 השעות של הצום חלק הרבי 3 פעמים (!) דולרים לצדקה, לאחר ערבית, לאחר מנחה, ושוב לפני ערבית של צאת הצום אמר שיחה וחילק דולרים (כידוע סגולת הצדקה לפעול הגאולה, כמבואר גם כן בשיחה). ומיד בצאת הצום לאחר תפלת ערבית של יום ראשון והבדלה, פתח הרבי בניגון הקפות של שמחת תורה.

כזכור, בדבר מלכות בלק (טו"ב תמוז) נתבאר באריכות שמהותו הפנימית של הצום היא ששון ושמחה כפי שיתגלה בגאולה, וכעת בעמדנו בסף הגאולה, מורגש ומודגש רק הטוב שבצום. הנהגתו של הרבי באותו תשעה באב המחישה עד כמה ימים אלו רק מדגישים את הבטחון והוודאות בביאת המשיח מיד ממש, ועד לששון ושמחה – ועל דרך השמחה של שמחת תורה בעת ההקפות – ככל שמותר על פי השולחן ערוך.

מהשיחות שנאמרו באותם ימים – שבת קודש, יום ראשון, ויום שני – נערכה השיחה שלפנינו. שנקודתה המרכזית היא כמודגש בתחילת השיחה "ימים אלו הם ימים מסוגלים ביותר לביאת משיח צדקנו", ובהמשך השיחה (ס"ט) "שיהודי מאמין באמונה שלימה שמשיח צדקנו . . נכנס כעת ממש לבית הכנסת, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו".

תוכן השיחה

"	וכל זה מחזק עוד יותר את ענין הצפי' לגאולה – "אחכה לו בכל יום שיבוא", כולל שני הפירושים שבזה: "אחכה לו בכל יום" – "שיבוא" בזמן שיבוא; ו"אחכה לו" – שיבוא "בכל יום", תיכף ומיד, ובפשטות – שביום הש"ק זה, שבת חזון תשיעי בחודש מנחם אב שנת תנש"א, בא משיח צדקנו! ובפרט שבשנה זו יש את מעלת הר"ת שהיא נקראת "הי' תהא שנת אראנו נפלאות" ..וכנהוג (בהוראות השייכות לזמן הגלות), מוסיפים לזה את ההקדמה – שכל זה הוא רק באם משיח ח"ו יתעכב ("וועט זיך ח"ו אָפּהאַלטן"), ויהי רצון שלא נצטרך יותר לומר הקדמה זו ד"חס ושלום", כיון שתיכף ומיד (ע"י השלימות במעשינו ועבודתנו, כנ"ל) בא משיח צדקנו עוד בש"ק זה קודם תפילת מנחה וכו'	"
– משיחת ש"פ דברים תנש"א, ס"ב וס"ה. בלתי מוגה

ימי סגולה לגאולה (סעיפים א-ב).

מבאר שאחכה לו בכל יום שיבוא, בפרט בעת הזאת, בפרט בחודש מנחם-אב (כשמו של משיח) (ס"א). בפרט בתשעה באב עצמו שבו נולד משיח ומזלו גובר, גם כשחל בשבת, ובפרט שבת חזון (ס"ב).

מעלת האכילה בשבת תשעה באב (סעיפים ג-ה).

מדגיש את מעלת האכילה בתשעה באב שחל בשבת, שהצום נהפך לשמחה ותענוג, מעין סעודת שור הבר והלויתן (ס"ג). מקשר את האכילה בתשעה באב למאמר חז"ל בנוגע ליום כיפור "כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". לשם כך מקדים ומראה את הקשר בין תשעה באב ליום כיפור, הן בחומרתו, ובעיקר, יום כיפור הוא שלימות התיקון והנחמה על החורבן של תשעה באב. וכאשר ט' באב חל בשבת – שענינה גאולה – הרי היא כיום כיפור עצמו (ס"ד). ולכן כל האוכל ושותה בתשיעי – שבת תשעה באב, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. זוכה לגילוי של עולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה, ויתבטל הצום ויהפך לששון ושמחה (ס"ה).

הקשר לפרשת השבוע (סעיפים ו-ח).

מקשר כל הנ"ל לפרשיות בתורה: שלשת השבועות של בין המצרים קשורים לגילוי ג' המוחין שיתגלו לעתיד, שכנגדם נקבל ג' ארצות בעבר הירדן. לכן בשבועות אלו קוראים בתורה על ירושת וחלוקת הארץ, כולל עבר הירדן (ס"ו). במנחה קוראים את פרשת ואתחנן על תפלת משה להכנס לארץ ולפעול את הגאולה הנצחית. ומתפלת משה ההוראה עד כמה צריך להפציר ולבקש על הגאולה (סעיפים ז-ח).

משיח מיד ממש (ס"ט).

לאחר הביאור הארוך במעלת הזמן בו אנו נמצאים, מובן שכיון שנמצאים במקום זכאי – 770, ובזמן זכאי – שבת תשעה באב, אלו הזמן והמקום הכי מסוגלים לביאת משיח צדקנו מיד, וכל הימים שלאחר מכן יהפכו כבר לימי גאולה שלימה.

המעשה הוא העיקר (סעיפים י-י"ג).

אם ח"ו משיח יתעכב, צריך להחליט החלטות טובות לימים הבאים, להוסיף בצדקה ובתורה – סיומי מסכת עד ט"ו באב, ולפרסם זאת בכל מקום (ס"י). ובט"ו באב לעשות התוועדות גדולה בשמחה גדולה (סי"א). הקביעות של ט"ו באב ביום ו', מורה על סיום העבודה של בני ישראל בהבאת הגאולה (סי"ב). ותיכף ומיד משיח מגיע, וממשיכים בשמחה הכי גדולה, ובינתיים צועקים לה' שוב 'עד מתי'?! (סי"ג).

קישורים חיצוניים

• השיחה: מוגה (אידיש)  •  תרגום ללשון הקודש  •  גרסת טקסט  •  בלתי מוגה - שיחה ויומן
• תשעה באב - יהפך לשמחה - דף עזר ללימוד הדבר מלכות
• דבר מלכות לש"פ דברים: לידת נשמת המשיח בתשעה באב שיעור מאת הרב חיים יוסף גינזבורג
• עשרות קבצים על דבר מלכות דברים-תשעה באב • להורדה
• תשעה באב שחל בערב הגאולה