נחמיה שמרלינג: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
משפחתו המורחבת נהגה להתפלל בבניין הישיבה המיתולוגי של תומכי תמימים בתל אביב, שם פגש בדמויות ההוד של זקני חסידי חב"ד והושפע מהם, ובהמשך הושפע גם משיעורי ה[[של"ה (ארגון)|של"ה]] בסניף שהפעילו [[מנחם מענדל ברוד]] ו[[יוסף יצחק בוטמן]]. | משפחתו המורחבת נהגה להתפלל בבניין הישיבה המיתולוגי של תומכי תמימים בתל אביב, שם פגש בדמויות ההוד של זקני חסידי חב"ד והושפע מהם, ובהמשך הושפע גם משיעורי ה[[של"ה (ארגון)|של"ה]] בסניף שהפעילו [[מנחם מענדל ברוד]] ו[[יוסף יצחק בוטמן]]. | ||
בשנת [[תשל"ז]] עברה משפחתו להתגורר ב[[רעננה]], ובעת לימודיו במדרשיית נועם, החל להשתתף בשיעורי התניא שמסר הרב בוסטומסקי, ועם סיום מסלול לימודיו במדרשייה עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לחסיד מן המניין. | בשנת [[תשל"ז]] עברה משפחתו להתגורר ב[[רעננה]], ובעת לימודיו במדרשיית נועם, החל להשתתף בשיעורי התניא שמסר הרב [[מאיר בוסטומסקי]], ועם סיום מסלול לימודיו במדרשייה עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] והפך לחסיד מן המניין. | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובשנה שלאחר מכן נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. | לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ובשנה שלאחר מכן נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
{{מיון רגיל:שמרלינג, נחמיה}} | {{מיון רגיל:שמרלינג, נחמיה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
גרסה מ־02:58, 12 ביולי 2023
הרב נחמיה שמרלינג (יליד שנת תשכ"ד) הוא שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר 'כפר יונה', ואיש חינוך וותיק המשמש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בנתניה ורב בית הספר הדתי הממלכתי-דתי 'אור השרון', ונואם מבוקש.
תולדות חיים
נולד בתל אביב בכ"ב תמוז תשכ"ד להוריו יעקב[1] וגילה שמרלינג, במשפחה הנמנית על הזרם הדתי-לאומי ומשתייכת לצאצאי משפחת שמרלינג החב"דית שהייתה אחת מהמשפחות החב"דיות הראשונות שהתיישבו בארץ הקודש.
משפחתו המורחבת נהגה להתפלל בבניין הישיבה המיתולוגי של תומכי תמימים בתל אביב, שם פגש בדמויות ההוד של זקני חסידי חב"ד והושפע מהם, ובהמשך הושפע גם משיעורי השל"ה בסניף שהפעילו מנחם מענדל ברוד ויוסף יצחק בוטמן.
בשנת תשל"ז עברה משפחתו להתגורר ברעננה, ובעת לימודיו במדרשיית נועם, החל להשתתף בשיעורי התניא שמסר הרב מאיר בוסטומסקי, ועם סיום מסלול לימודיו במדרשייה עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד והפך לחסיד מן המניין.
לקראת שנת הלימודים תשמ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', ובשנה שלאחר מכן נמנה על קבוצת התלמידים השלוחים לישיבת תורת אמת בירושלים.
בשנת הלימודים תשמ"ז חזר ללמוד ב-770, ולאחר שהשתדך עם רעייתו חנה העניא שאל את הרבי בנוגע לעתידו והרבי שלל את כל ההצעות של חוץ לארץ והדגיש בשאלתו את המילים 'ארץ הקודש', כהוראה שזו שליחותו.
לאחר נישואיו שירת בצה"ל במסגרת ישיבות ההסדר, ולאחר סיום השירות יצא לפעול בשליחות הרבי בכפר יונה.
כפי הוראת הרבי, המשיך במקביל לשליחותו ועיסוקיו בלימודי הרבנות, וכיום משמש כרב קהילת חב"ד המקומית.
כחלק משליחותו עוסק רבות בשליחות בשדה החינוך, וכיום משמש כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בנתניה ורב בית הספר הדתי הממלכתי-דתי 'אור השרון'.
עם התרחבות האוכלוסייה המקומית, צירף תחתיו מספר זוגות שלוחים, ביניהם הרב לוי יצחק סלומון המנהל את רשת גני חב"ד בעיר והרב יעקב יוסף.
הרב שמרלינג הצטרף לרבנים שחתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.