כתריאל שמטוב (דרויע): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מצבת בנצ שמטוב.jpg|250x|ממוזער|מצבת בנו ר' בן ציון, עליה מוזכר גם שמו, כפי המנהג לחקוק את שמות ההורים שמקום קבורתם לא נודע על המצבה של הצאצאים להציב להם יד וזכרון]] | [[קובץ:מצבת בנצ שמטוב.jpg|250x|ממוזער|מצבת בנו ר' בן ציון, עליה מוזכר גם שמו, כפי המנהג לחקוק את שמות ההורים שמקום קבורתם לא נודע על המצבה של הצאצאים להציב להם יד וזכרון]] | ||
הרב '''כתריאל שמטוב''' ([[תרל"ג]]-[[א' תמוז]] [[תש"ב]]) היה מנכבדי עדת החסידים | הרב '''כתריאל שמטוב''' ([[תרל"ג]]-[[א' תמוז]] [[תש"ב]]) היה מנכבדי עדת החסידים ב[[דרויע]] שבבלרוס, סמוך לגבול עם פולין, ואבי משפחת [[שמטוב]] החב"דית. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת תרל"ג, לאביו ר' יוסף חיים שמטוב{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון 422 עמוד 19.}}. | נולד בשנת [[תרל"ג]], לאביו ר' יוסף חיים שמטוב{{הערה|ראו שבועון בית משיח גליון 422 עמוד 19.}}. | ||
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בתיה בת ר' ישראל ופריידל. | בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בתיה בת ר' ישראל ופריידל. | ||
התגוררו בעיירה דרויע{{הערה|מאויית גם כדרויא, דרויה.}} שבבלרוס, סמוך לגבול עם פולין. | התגוררו בעיירה [[דרויע]]{{הערה|מאויית גם כדרויא, דרויה.}} שבבלרוס, סמוך לגבול עם פולין. | ||
שני הילדים הראשונים שנולדו להם היו בריאים, אך לאחר מכן כל הילדים שנולדו להם מתו בעודם תינוקים, והם ניגשו לבקש ברכה מאדמו"ר הרש"ב. | שני הילדים הראשונים שנולדו להם היו בריאים, אך לאחר מכן כל הילדים שנולדו להם מתו בעודם תינוקים, והם ניגשו לבקש ברכה מאדמו"ר הרש"ב. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שמטוב]] | [[קטגוריה:משפחת שמטוב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בדרויא]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:33, 1 באוגוסט 2024
הרב כתריאל שמטוב (תרל"ג-א' תמוז תש"ב) היה מנכבדי עדת החסידים בדרויע שבבלרוס, סמוך לגבול עם פולין, ואבי משפחת שמטוב החב"דית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ג, לאביו ר' יוסף חיים שמטוב[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת בתיה בת ר' ישראל ופריידל.
התגוררו בעיירה דרויע[2] שבבלרוס, סמוך לגבול עם פולין.
שני הילדים הראשונים שנולדו להם היו בריאים, אך לאחר מכן כל הילדים שנולדו להם מתו בעודם תינוקים, והם ניגשו לבקש ברכה מאדמו"ר הרש"ב.
אדמו"ר הרש"ב בירך את האמא שיהיה לה בן, והורה לה לקרוא לו בן ציון והורה כי הילד ילבש פשתן במשך שבע השנים הראשונות שלו וסיים בברכה שיהיה בריא ויאריך ימים.
ר' כתריאל נמנה על חשובי עדת החסידים במקום, ובתקופת מגוריו של אדמו"ר הריי"צ בפולין נמנה על נכבדי החסידים שחתמו על הבקשה לחלות את פניו של אדמו"ר הריי"צ שיבוא לבקר בעירם.
לאחר מאסר בנו ר' בנציון, שיגר מכתב בקשת ברכה לאדמו"ר הריי"צ וזכה למענה מופלא שאדמו"ר הריי"צ מצדיק את זה שכינה את התמימים בתור 'בנים' של רבותינו נשיאינו, הפליא במעלת בנו שרבים מקנאים במעשיו, והתבטא כי עליו להודות לה' על שזכה לבן שכזה, ובירך שיצליח להשתחרר מהמאסר, ואכן הברכה התקיימה והוא חזר מהגלות והמשיך להתמסר לעניני רבותינו נשיאינו[3].
ניספה עם רעייתו בידי הנאצים בא' תמוז תש"ב.
לאחר פטירת בנו ר' בנציון, הונצח על מצבתו (בבית העלמין הר הזיתים).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' בן ציון שמטוב
- בתו מרת גיטל[4]