ניגון ופרצת: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
בשנת [[תשח"י]] פתח הרבי בהתעוררות לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] תחת הסיסמא "[[ופרצת]]". בהמשך לכך, הותאמו על ניגון זה מילות הפסוק{{הערה|ויצא כח, יד.}} "'''וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה'''", על ידי הרב [[יוסף מרטון]]. | בשנת [[תשח"י]] פתח הרבי בהתעוררות לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת [[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] תחת הסיסמא "[[ופרצת]]". בהמשך לכך, הותאמו על ניגון זה מילות הפסוק{{הערה|ויצא כח, יד.}} "'''וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה'''", על ידי הרב [[יוסף מרטון]]. | ||
בשבת יו״ד שבט ה׳תשפ״ד בבית משיח 770 בפארבריינגען, הרה״ג וה״ח ר׳ שמואל אלקסנדר קרומענייק שיחיו שר הניגון זה עם כח מיוחד. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
גרסה מ־13:32, 15 בפברואר 2024
ניגון ופרצת הינו ניגון חסידי ישן שמקורו מחסידים בעיר דוברובנה, ומופיע בספר הניגונים בניגון קמ"ג.
בשנת תשח"י פתח הרבי בהתעוררות לפריצה מחודשת בעבודת ה' ובפרט בעבודת הפצת היהדות והחסידות תחת הסיסמא "ופרצת". בהמשך לכך, הותאמו על ניגון זה מילות הפסוק[1] "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה", על ידי הרב יוסף מרטון. בשבת יו״ד שבט ה׳תשפ״ד בבית משיח 770 בפארבריינגען, הרה״ג וה״ח ר׳ שמואל אלקסנדר קרומענייק שיחיו שר הניגון זה עם כח מיוחד.
רקע
| ערך מורחב – ופרצת |
בהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז תשח"י החל הרבי לדבר בהרחבה על פריצת ההגבלות בעבודת ה' ובהפצת היהדות, והסביר את עניינו של הפסוק "ופרצת". באותה התוועדות הורה לתלמידי הישיבה לצעוק "ופרצת" על מנת לפעול אצל הנהלת הישיבה יציאה מההגבלות[2]. בהמשך לכך דיבר הרבי כמה פעמים בנושא ופרצת, ובהתוועדות כ' מנחם אב אמר: "עד שילחינו ניגון על "ופרצת" - יכריזו "ופרצת", ללא ניגון"[3].
בהמשך ניסו חסידים להתאים את מילות הפסוק "ופרצת" לכמה ניגונים. בהתחלה התאימו זאת לניגון כי אלוקים יושיע ציון (המכונה 'דינו') וכך שרו זאת כמה פעמים. בהתוועדות י' שבט תשי"ט הורה הרבי לנגן "ופרצת" וניגנו בניגון זה. בי"ג תמוז באותה שנה החל הרבי בעצמו לנגן "ופרצת" בניגון זה. אמנם, הניגון לא נקלט היטב בקהל.
התאמת הניגון לניגון מדוברובנה
באותה תקופה עלה בדעתו של המוזיקאי החב"די הרב יוסף מרטון להתאים את המילים לניגון מדוברובנה שבספר הניגונים. לאחר ששלח את ההצעה לרבי התקשר הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב לחזן הרב משה טלישבסקי וביקש ממנו לנגן את הניגון בטלפון. לאחר מכן התברר שהרבי היה על הקו והאזין לניגון, ולאחר מכן הביע את הסכמתו לניגון זה[4].
מאז התקבל הניגון כניגון "ופרצת", והושר פעמים רבות אצל הרבי כשפעמים רבות זכה לעידודים נמרצים. הניגון התפרסם גם בציבור הרחב והוא אחד הניגונים החב"דיים הנפוצים ביותר.
אודות הניגון
שליח הרבי במיניסוטה הרב משה פלר מספר שכאשר ערך שבתון קהילתי וערך שירון בו הכניס מספר ניגונים חב"דיים, הוא הגיש לרבי את הטיוטה להגהה והרבי העיר שיש להקפיד לשיר "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[5].
קישורים חיצונים
- הרב לב לייבמן, ופרצת: הסיסמה שהפכה לניגון, באתר קיר הניגונים
- לשמיעת הניגון בקולו של הרבי
- קטע נדיר: עידוד נפלא בשירת "ופרצת" -
- הרבי עומד ומעודד את השירה בשתי ידיים
- לשמיעת הניגון - מתוך ניח"ח 1#
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ופרצת מתוך פרוייקט צמאה - אריאל זילבר
הערות שוליים
- ↑ ויצא כח, יד.
- ↑ שיחת י"ב תמוז תשח"י.
- ↑ שיחת כ' מנחם אב תשח"י.
- ↑ ראה בכתבה "'ופרצת - ניגון וסיסמה" בקישורים חיצוניים.
- ↑ מתוך ראיון עם הרב פלר
