דבר מלכות בהעלותך (א'): הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/10FK5UHo1KU9BxncdsXYrVjTfd6Q-9T9C/view?usp=sharing מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SASEJncC11VlNfYjA/view?usp=sharing&resourcekey=0-LgChzNyk25nmhiBRjtzx8g תרגום ללה"ק] {{*}} [https://abc770.org/article_node_984 גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAM3NWbzNibnJwUDQ/edit?resourcekey=0-fCh9kh9Zx9MNdQ6rnkqN9g בלתי מוגה - שיחה ויומן]''' | * השיחה: '''[https://drive.google.com/file/d/10FK5UHo1KU9BxncdsXYrVjTfd6Q-9T9C/view?usp=sharing מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B91KHRkDr3SASEJncC11VlNfYjA/view?usp=sharing&resourcekey=0-LgChzNyk25nmhiBRjtzx8g תרגום ללה"ק] {{*}} [https://abc770.org/article_node_984 גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAM3NWbzNibnJwUDQ/edit?resourcekey=0-fCh9kh9Zx9MNdQ6rnkqN9g בלתי מוגה - שיחה ויומן]''' | ||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש במדבר|ב]] | [[קטגוריה:חומש במדבר|ב]] |
גרסה מ־18:21, 18 ביוני 2023
" | דוקא העקב שברגל, הדור הכי אחרון, יש בכחו להיות "עולה מאלי'" ולהעלות את כל הדורות שלפני זה, עי"ז שהדור האחרון דהגלות נעשה הדור הראשון דהגאולה – הגאולה לכל בנ"י במשך כל הדורות! | " |
– סימן י"ד |
דבר מלכות בהעלתוך (א') הינה שיחה שאמר הרבי בשבת קודש י"ד אלול תנש"א.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן השיחה
הפסוק "בהעלותך את הנרות" מבטא את העבודה הכללית של יהודי להדליק ולהאיר את עצמו וחלקו בעולם ב"נר מצווה ותורה אור", באופן "שתהא שלהבת עולה מאליה"[1] שיאירו ללא צורך בפעולת המדליקה.
עבודה ד"מאליה" היא בב' אופנים:
א. אע"פ שמציאות היהודי מלכתחילה לא מאירה ולא שייכת לאור זה, צריך לזכך ולהרגיל את הגוף עד ש"הרגל נעשה טבע" שני או ראשון, שיקיים תורה ומצוות "מאליה" למרות שזהו דבר נוסף על מציאותו וצריך להרגילה לכך, ובאופן ד"מעלין בקודש" לא להישאר במקום אחד.
ב. ועי"ז ומיד לאחר מכן מגלים שגם מציאותו האמיתית של גוף היהודי קשורה מלכתחילה באלוקות, עם כח העצמות, ואינו דבר נוסף על מציאותו. לגבי עבודת עצמו, מעבר לכח שמקבל מהקב"ה, הוריו ומחנכיו - צריך ללמוד ולהתייגע בשכלו יותר מרגילותו, שיהיה נחקק בזכרונו, ולהרגיל את גופו לעלות בקודש, ולהשפיע על זולתו, שגם כאשר המשפיע והרב הולך נשאר הוא מעצמו מאיר, וגם שעוסק "לשם שמים" בדברי הרשות, החפץ הגשמי שמקיימים בו המצווה בעצמו ייהפך ל"קדושה" שאינה זקוקה לכח עליון להמשיך בה קדושה, ואדרבה היא פועלת באדם (כמו "נקיטת חפץ" וקורבנות) - שמזכירה ומעוררת את היהודי אודות עבודתו.
ושלימות העבודה היא שחודרים בחלק הכי תחתון, שגם הוא יאיר "מאליה", להפוך את החושך לאור (עבודת בעלי תשובה), וזוהי אבן הבוחן האמיתי (כידוע שדווקא ע"י הגבהת החלק הכי תחתון, מגביהים את כל הבנין).
ושע"י הדור האחרון בגלות נעלה את כל הדורות שלפנ"ז, ונהיה הדור הראשון לגאולה, וע"י הוספה באור הנ"ל בשמחה וחיות, נעמוד ונתכונן לקבל פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה.
קישורים חיצוניים
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללה"ק • גרסת טקסט • בלתי מוגה - שיחה ויומן
שיחות הדבר מלכות | ||
---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | |
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח |
הערות שוליים
- ↑ כפירוש רש"י.