מאיר זאב שטרן: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[שבת קודש]] [[פרשת בראשית]] [[כ"ז תשרי]] ה'[[תשפ"ג]] נפטר לאחר מחלה קצרה ונטמן באישון לילה של מוצאי שבת בבית העלמין במירון. | ב[[שבת קודש]] [[פרשת בראשית]] [[כ"ז תשרי]] ה'[[תשפ"ג]] נפטר לאחר מחלה קצרה ונטמן באישון לילה של מוצאי שבת בבית העלמין במירון. | ||
בסיום ה[[שבעה]] הוכתרו | בסיום ה[[שבעה]] הוכתרו שני בניו, רבי אלעזר ורבי טוביה לממלאי מקומו ברבנות מירון. | ||
==קשריו עם [[חב"ד]]== | ==קשריו עם [[חב"ד]]== | ||
גרסה אחרונה מ־08:49, 6 באוקטובר 2024
הרב מאיר זאב שטרן (תרצ"ו - כ"ז תשרי תשפ"ג), היה רבה של מירון שזכה לקירובים מהרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר טמשוואר שברומניה בי"ג סיון ה'תרצ"ו להוריו רבי משה מחסידי ויז'ניץ ומרת רבקה. בהגיעו לגיל בר מצוה עלה לארץ הקודש ולמד בחיפה אצל האדמו"ר רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ.
לאחר מספר שנות לימודים בארץ הוסמך לרבנות כך שבגיל עשרים מונה לרבה של מירון
בשבת קודש פרשת בראשית כ"ז תשרי ה'תשפ"ג נפטר לאחר מחלה קצרה ונטמן באישון לילה של מוצאי שבת בבית העלמין במירון.
בסיום השבעה הוכתרו שני בניו, רבי אלעזר ורבי טוביה לממלאי מקומו ברבנות מירון.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מעריץ גדול של הרבי. זכה לשהות ב770 בהתוועדויות[1] ואף עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים והרבי ברכו "יאריך ימים על ממלכתו".
באחד השנים בל"ג בעומר, הציב בחצר ביתו מסך ובו שידור חי מהתוועדות של הרבי.
עמד בקשר קרוב עם בית חב"ד מירון בראשות השליח הרב יוסף יצחק הלפרין. היה משתתף בהתוועדויות י"ט כסלו.
במשך העשור האחרון לחייו התפלל שחרית מידי יום בבית חב"ד
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי טוביה, רבה של מירון.
- בנו, רבי אלעזר, רבה של מירון.
- בנו, רבי שמעון, האדמו"ר מליז'ענסק במונסי.
- בנו, רבי ישראל, כיהן כאדמו"ר מנעשכיז[2]