נשמה יתירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{שבת}} '''נשמה יתירה''' באה לאדם בכל ערב שבת ובמוצאי שבת ניטלת הימנה.<REF>ביצה יז א.</REF> ביאור הדבר הו…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים בכל [[תפלות השבת]] שמאיר מלמעלה על ה[[נשמה]], וזהו הבחינה שהיה לנשמה קודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].
ביאור הדבר הוא, שיש להם ל[[נשמות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים בכל [[תפלות השבת]] שמאיר מלמעלה על ה[[נשמה]], וזהו הבחינה שהיה לנשמה קודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]].


בחינה זו, הוא הנקרא [[שעשועים]] עצמיים, שהוא בחינת [[גבורות]] רשפי אש התענוג, ובכלל הן בחי' רו"ש שב[[עצמות]] ה[[נשמה]] בבחינת [[יחידה]] שבה דוקא, שלמעלה מן ה[[אהבה]] ו[[יראה]] שב[[חכמה]] ו[[בינה]] שנקראים [[דחילו]] ו[[רחימו]] שכליים,  אלא הן טבעיים ועצמיים ממש, והיינו בחינת [[תענוג]] הנעלם, שלמעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין דנהרין לצדיקים בעוה"ב.<REF> [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]</REF>
בחינה זו, הוא הנקרא [[שעשועים]] עצמיים, שהוא בחינת [[גבורות]] רשפי אש התענוג, ובכלל הן בחינת רו"ש שב[[עצמות]] ה[[נשמה]] בבחינת [[יחידה]] שבה דוקא, שלמעלה מן ה[[אהבה]] ו[[יראה]] שב[[חכמה]] ו[[בינה]] שנקראים [[דחילו]] ו[[רחימו]] שכליים,  אלא הן טבעיים ועצמיים ממש.
 
בחינה זו, שהיא בחינת [[תענוג]] הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין דנהרין לצדיקים בעוה"ב.<REF> [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94+%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%94 קצט, ב]</REF>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

גרסה מ־20:17, 26 במרץ 2010

נשמה יתירה באה לאדם בכל ערב שבת ובמוצאי שבת ניטלת הימנה.[1]

ביאור הדבר הוא, שיש להם לנשמות אהבה ויראה בפנימיות ועצמות התענוג והשעשועים בכל תפלות השבת שמאיר מלמעלה על הנשמה, וזהו הבחינה שהיה לנשמה קודם בואה לגוף בעולם הזה.

בחינה זו, הוא הנקרא שעשועים עצמיים, שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג, ובכלל הן בחינת רו"ש שבעצמות הנשמה בבחינת יחידה שבה דוקא, שלמעלה מן האהבה ויראה שבחכמה ובינה שנקראים דחילו ורחימו שכליים, אלא הן טבעיים ועצמיים ממש.

בחינה זו, שהיא בחינת תענוג הנעלם, היא למעלה מתענוג המורגש שבא בשכל, מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה, אמנם בחינת תענוג הנעלם הזה הוא, שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב נכספה וגם כלתה נפשי ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של עולם הבא, שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין דנהרין לצדיקים בעוה"ב.[2]

הערות שוליים