נושא עוון – הבדלי גרסאות

{{יג מידות הרחמים|}}

'''נשא עוון''' הוא אחד מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] דאריך אנפין. עניינו ענין התוכחה שבוידוי שהוא העלאתו לשרשו שעל ידו נמחל העוון.

==בחסידות==

[[הבעל שם טוב]] מבאר את פירוש הפסוק{{הערה|מיכה ז'.}} נושא עון ועובר על פשע, ורצה לומר שהוא על דרך משל, שהיה ריב בין שני אנשים, וכשרוצין להתפייס זה עם זה, אז מתווכחין לידע מי חטא נגד מי, מה שאין כן כשאין רוצה להתפייס אינו נושא עונו, להוכיחו נגד פניו מה שחטא לו, וזהו שאמר נושא עון, רצה לומר שנושא עונו ומוכיחו על פניו, היינו כשרוצה לעבור על פשע, ודפח"ח, והכי נמי מצינו לשון שאת הוא שמחל על עונו, כמו שכתוב אם תיטיב שאת והוא על דרך הנ"ל{{הערה|[[תולדות יעקב יוסף]] פ' תזריע דצ"ג ע"א.}}.

===העלאת החיות שבעוון לשרשו===

ב[[מסכת ראש השנה]]{{הערה|די"ז ע"א.}} נחלקו בפירוש הכתוב נושא עון חד אמר נושא וחד אמר כובש וכך הוא המדה וכו' ועון עצמו אינו נמחק.

ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה [[מרירות|יצר לו מאד]] מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחינת המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' [[א"ס]] ברוך הוא וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל ל[[מים]] ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את ה[[בהמה]]. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לראש השנה סב, ב.}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]