טהירו תתאה – הבדלי גרסאות

גרסה מ־22:02, 24 ביולי 2022

טהירו תתאה, שהוא אדם קדמון^[1] הוא הבחינה האלוקית של הצמצום הראשון, כאשר הטהירו עילאה ('הטוהר העליון') כוונתו לעצמות אור אין סוף כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.

הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר שלמה המלך אודות בית המקדש^[2]: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום^[3].

בספר חנה אריאל מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח^[4], ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.

בדקות יותר, גם קודם הצמצום יש בחינת 'טהירו תתאה', שהוא בחינת מלכות דאין סוף כפי שהוא קודם הצמצום^[5].

במאמרי אדמו"רי קאפוסט מבואר שטהירו תתאה הוא בחינת אותיות המחשבה (בשונה מטהירו עילאה שהוא אותיות הרשימו)^[6].

הערות שוליים

^ ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק (מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז.
^ מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
^ אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).
^ [he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].
^ מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – ש״פ חיי שרה, כ״ה מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשכ״ב. שער היחוד (לאדהאמ״צ) קיד, ריש ע״ב. שערי תשובה (לאדהאמ״צ) ח״א ל, ג-ד. המשך תער״ב ח״ג ס״ע א׳תו. ועוד.
^ מאמר מעונה אלוקי קדם.

[1] ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק (מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז.

[2] מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.

[3] אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).

[4] [he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].

[5] מאמר ד"ה יצחק בא מבוא – ש״פ חיי שרה, כ״ה מרחשון, מבה״ח כסלו ה׳תשכ״ב. שער היחוד (לאדהאמ״צ) קיד, ריש ע״ב. שערי תשובה (לאדהאמ״צ) ח״א ל, ג-ד. המשך תער״ב ח״ג ס״ע א׳תו. ועוד.

[6] מאמר מעונה אלוקי קדם.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''טהירו תתאה''', שהוא [[אדם קדמון]]{{הערה|1=ליתר פירוט בחינת מחשבה הקדומה דא"ק ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2703317/jewish/-.htm מאמר ד"ה בראשית ברא תשט"ז].}} הוא הבחינה האלוקית של [[הצמצום הראשון]], כאשר ה[[טהירו עילאה]] ('הטוהר העליון') כוונתו ל[[עצמות אור אין סוף]] כמו שהוא קודם הצמצום, וטהירו תתאה ('הטוהר התחתון') הוא האלוקות בטהרתה לפני שיש איזה שהוא נתינת מקום למציאות אחרת, רק שנעשה כבר חלל ומקום פנוי שבתוכו יהיה אפשר לאחר מכן להמשיך ולהוות את העולמות.
-הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה".}}, כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.
+הדרגות של 'טהירו תתאה' ו'טהירו עילאה' רמוזות בפסוק שאומר [[שלמה המלך]] אודות [[בית המקדש]]{{הערה|מלכים א' ח, כז: כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.}}: "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה", כאשר בחינת 'שמים' כוונתה לטהירו תתאה, הסובב הכללי שלאחר הצמצום הראשון, ו'שמי השמים' בחינת הסובב שלפני הצמצום{{הערה|אלא שגם הוא עצמו הוא בחינת 'אין' לגבי העצמות, שנמשכת דווקא בבית המקדש הגשמי (נר מצוה ותורה אור עמ' קעח).}}.
 בספר [[חנה אריאל]] מבואר הלשון 'טהירו' שהוא גילוי העצם, על דרך מה שכתוב לגבי הכהן שמפנה את הגחלים מהמזבח את שמגלה את 'טהרו של מזבח{{הערה|1=[he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%94_%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%AA מאמר חמץ ומצה].}}, ומבאר שמשמעות של 'טהירו תתאה' הוא התגלות עצמיות המלוכה של הקב"ה כלפי הנבראים, שזהו השורש לכל העולמות שיבואו אחר כך.