יוסיפון (ספר) – הבדלי גרסאות
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]]. | '''יוסיפון''' הינו ספר הסוקר את היסטוריית [[עם ישראל]] על רקע קורות העמים הקדמונים, ובייחוד היונים והרומיים, ומתרכז בעיקר מתקופת מפלת בבל ביד [[כורש]] ו[[דריוש]], עד ל[[חורבן הבית]] על ידי [[טיטוס]]. | ||
| שורה 8: | שורה 5: | ||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
ספר יוסיפון הינו יומנו ורשימותיו של | ספר יוסיפון הינו יומנו ורשימותיו של יהודי מומר בעל כישרון כתיבה שעבר לצד הרומאים. וברשימותיו גולל בין היתר את כל קורות מלחמת הרומאים בזמן חורבן [[בית המקדש השני]], חורבן המקדש, מלחמות היהודים, מרד בר כוכבא, היסטוריה גויית כללית ועוד. | ||
הספר משמש כמקור מהיימן (לפי ערך) בידי החוקרים לידיעת מאורעות העת ההיא, ובמקורותינו הספר נתון בפולמוס. | הספר משמש כמקור מהיימן (לפי ערך) בידי החוקרים לידיעת מאורעות העת ההיא, ובמקורותינו הספר נתון בפולמוס. | ||
מבנה הספר מחולק לששה חלקים, כשכל אחד מן החלקים מתחלק לכמה פרקים. בסה"כ ישנם 97 פרקים בספר. | מבנה הספר מחולק לששה חלקים, כשכל אחד מן החלקים מתחלק לכמה פרקים. בסה"כ ישנם 97 פרקים בספר. | ||
| שורה 21: | שורה 18: | ||
כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו. | כיום מקובל בין החוקרים, על פי כתבי יד, שהספר בלשון הקודש לא חובר בידי יוסף בן מתתיהו עצמו, אלא שמחבר אחד בזמן ה[[גאונים]] ליקט ותירגם חלקים מספריו ביוונית וליקטם לספר אחד, כשהוא מצרף קטעים מספרים נוספים, ובמשך השנים יוחס בטעות ליוסף בן גוריון עצמו. | ||
וכן כתב גם [[הרבי]] | וכן כתב גם [[הרבי]] שהספר לא נכתב במקורו בלשון הקודש אלא נעתק ללשון הקודש{{דרוש מקור}}. | ||
==סמכות הספר== | ==סמכות הספר== | ||
הספר מצויין ב[[מאמר|מאמרי]] ו[[שיחות]] [[רבותינו נשיאנו]] פעמים רבות. | |||
[[הצמח צדק]]{{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה| | [[הצמח צדק]]{{הערה|1=[[אור התורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31655&st=&pgnum=81&hilite= שמות ח"ג ע' תשצד].}} מביא ראיה מדברי הספר{{הערה|בפרק ג'.}} {{ציטוטון|שכך היה מקובל אצלם, שהקורא בתורה ה' מדבר עמו}}, וכן ב[[ספר החקירה]]{{הערה|עמוד נ' בסופו.}} מובא הספר כראיה לכך שגם הגויים מאמינים בנפלאות, שכן בספרו מגולל את ניסי חנניה מישאל ועזריה. | ||
וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}. | וכך גם הרבי מצטט את דבריו בנוגע לקני המנורה (האם היו באלכסון או בעיגול): יש אומרים אשר המנורות שנשבו על ידי טיטוס היו מהעשר מנורות שעשה שלמה{{הערה|ראה יוסיפון פצ"ה - הוצאת הומינר}}. | ||
וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין "...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}. | וכן ב[[ליקוטי שיחות]] הרבי מביאו כמקור לדבריו בנוגע לסיפור ההרג במודיעין, אך מציין '''"...לעת עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל מלבד פעם א'..."{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמוד 368 הערה 17}}.''' | ||
במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי: | במענה לשאלה על סמכות הספר, כתב הרבי: | ||
[[קובץ:כתיק יוסיפון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבה קורין היוסיפון - ונמצא בבית כו"כ. הדעות ע"ד [יוסיפון] ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה. ובכלל: רוב המבקרים החפשים משמיצים אותו ורוב היראים משבחים אותו (ראה צמח דוד, סדה"ד ועוד), ומתרצים מש"כ בשבח הרומאים וכו' - מפני שהי' בשבי שלהם וחשוב בעיניהם ורצה לבטל גזירות על היהודים וכיוצא בזה]] | |||
{{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}} | {{ציטוט|תוכן=ובענין ספר היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע. ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי{{הערה|במקום להעלות ירק - ניתן להעלות בשר ודגים.}} (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.|מקור=אגרת מ[[ח' תמוז]] [[תשי"ז]]{{הערה|נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל' עמ' 277.}}}} | ||
בהוספה ל[[ליקוטי שיחות]] מעיר [[הרבי]], שמעולם לא ראה שכינו את מחבר הספר בתואר "'''רבי''' יוסף"{{הערה|הוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"ג, בהוספות לחג השבועות (עמוד 345).}}, ובמקום אחר כתב: {{ציטוטון|הדעות ע"ד יוסיפון ומחברו - הפוכות ומן הקצה אל הקצה}}{{דרוש מקור}}. | |||
אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמה במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו. | אך אף על פי כן נראה כי במקום בו אין לחשש לזיוף, ניתן לסמוך עליו. לדוגמה במקומות ש'מסיח לפי תומו', כלומר דברים שאמר לא בשביל עיקר הסיפור אלא כפרטים הנלווים אליו. | ||
== | ==דעות נוספות== | ||
הרב [[דוד גנז]], | הרב [[דוד גנז]], מתלמידי של [[הרמ"א]], מסכם את ידיעות בני זמנו על ספר יוסיפון: | ||
{{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים | {{ציטוט|תוכן="יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה." |מקור="צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט}} | ||
==הקריאה בו== | ==הקריאה בו== | ||