ירחמיאל גרשון אדלשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תיאור= הרב גרשון אדלשטיין | |תיאור= הרב גרשון אדלשטיין | ||
|תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]] | |תאריך לידה=[[ב' באייר]] [[תרפ"ג]] | ||
|תאריך פטירה=[[י' בסיוון]] [[תשפ"ג]] | |||
|מקום לידה= [[ברית המועצות]] | |מקום לידה= [[ברית המועצות]] | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[בני ברק]] | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
|השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | |השתייכות= [[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]] | ||
}} | }} | ||
הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' ( | הרב ''' ירחמיאל גרשון אדלשטיין''' (ב' אייר [[תרפ"ג]] - י' סיון [[תשפ"ג]]) היה מראשי [[ישיבת פוניבז']] הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי. | עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי. | ||
החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, | החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל. | ||
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים. | |||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
גרסה מ־10:07, 30 במאי 2023
| ירחמיאל גרשון אדלשטיין | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]הרב גרשון אדלשטיין | |
| לידה | ב' באייר תרפ"ג |
| ברית המועצות | |
| פטירה | י' בסיוון תשפ"ג |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת פונוביז' |
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' אייר תרפ"ג - י' סיון תשפ"ג) היה מראשי ישיבת פוניבז' הליטאית ומגדולי מנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חיים
נולד בב' אייר תרפ"ג לאביו הרב צבי יהודה בברית המועצות, ולמד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין כשבתמורה לכך אביו לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.
כשאמו חלתה בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור (מוניע). כאשר עלו לארץ ישראל הוא ואחיו הרב יעקב אדלשטיין, המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה בכפר חב"ד וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.
רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב משה אקסלרוד רב העיירה ז'לובין וסוראז' שברוסיה הלבנה ואח"כ רב העיר רמת גן עד לפטירתו בתש"כ ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.
בהגיעו לפרקו נשא את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין. מיד לאחר מכן נקרא לכהן כר"מ בישיבת פונוביז'.
בחודש אייר תש"ס החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה, יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי.
עם פטירתו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בשנת תשע"ח מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי.
החל מפטירתו של הרב חיים קנייבסקי בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.
בליל חג השבועות תשפ"ג לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.
קשריו עם חב"ד
ר' דוד אסטולין שהיה תלמיד בישיבת פוניבז' נהג להפיץ בישיבה את חוברות הלקוטי שיחות ושח באוזני אביו הרב זלמן אסטולין שיש מן התלמידים שמונעים ממנו את הפצת השיחות וקורעים אותם, האב יצר קשר עם הרב אדלשטיין שנדהם מהדברים והחליט להיות נוכח בקרבת מקום בעת החלוקה הבאה וכשנחשף למעשי התלמידים נזף בהם נמרצות והודיע שמי שלא מעוניין בלימוד השיחות יכול שלא לעשות זאת אך קריעתם ומניעת חלוקתם מופרכת[1].
בשנת תש"ע קיבל בביתו משלחת של מרכז רבני אירופה בה נכחו שניים מרבני חב"ד[2], כמו כן נפגש עם התמים בן ציון גגולה ודן עמו בגדרי נבואה בימינו, והאם יכול הרבי להיות נביא.
בחודש שבט תשע"א השתתף באירוע הכשרה בהוראה מקדמת בגמרא על פי "שיטת הרב וובר" מיסודו הרב ישעיהו וובר, כשהוא נושא דברים בשבח השיטה מיוחדת ומעודד את האברכים שהשתלמו בה. הרב אדלשטיין ציין כי השיטה התפרסמה בשמה הטוב וזכתה להצלחה מרובה.
בחודש תשרי תשע"ח במעמד הקפות שניות של תלמידי ישיבת פוניבז' בראשותו (ובראשות הרב ברוך דוב פוברסקי והרב אליעזר כהנמן) ניגנו תלמידי הישיבה את ניגון ד' בבות ואת הניגון צמאה לך נפשי שלימד הרבי.
בחודש אלול תשע"ח קיבל בביתו את הרב שלום מרדכי רובשקין לאחר צאתו לחירות ממאסרו.
בחודש אדר תשע"ט קיבל בביתו את הנגיד החב"די ר' דודי פרקש עם בנו שהגיע לגיל מצוות והינו נכד של הרב אסטולין. חתן הבר מצווה העניק לו את הספר 'גאון וחסיד' על סבו שהודה לו על כך ובירכו לרגל הבר מצווה. כתמורה העניק לחתן ספר של אביו 'הוד צבי'.
לאחר פטירת הרב משה יהודה לייב לנדא העניק את הסכמתו וברכתו למהלך של מינוי בנו הרב חיים יצחק אייזיק לנדא לרבה של בני ברק כשלצידו יכהן הרב שבח צבי רוזנבלט.
בחול המועד פסח תשפ"ב קיבל את הרב עזרא שוחט בביתו ודברו בלימוד.
קישורים חיצוניים
- תגית גרשון אדלשטיין באתר
.
| הקודם: חיים קנייבסקי |
מנהיג הציבור הליטאי החל לכהן בט"ו אדר שני תשפ"ב |
הבא: |