ספר המאמרים - מלוקט: הבדלים בין גרסאות בדף
תגית: ביטול |
|||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==עם פענוח המראי מקומות== | ==עם פענוח המראי מקומות== | ||
לקראת י"א ניסן תשפ"ב הוציא | לקראת י"א ניסן תשפ"ב הוציא מכון פענוחים שע"י הועד להפצת שיחות את ספר המאמרים מלוקט חלק ג' כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מובאים בגוף הספר, העבודה נעשתה ע"י בחורי ישיבה ב[[ישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש]] ועברה הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב [[משה קורנוויץ]], הרב [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה)]] והרב [[ישראל נחמן לרנר]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/780107/ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות] - באתר [[חב"ד אינפו]].}} באותה עת אדם פרטי הוציא לאור ספר המאמרים מלוקט ו' עם פענוח המראי מקומות. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־22:10, 30 באפריל 2022
סדרת ספר המאמרים - מלוקט כוללת את המאמרים שהגיה הרבי במשך השנים ויצאו לאור כחוברות בפני עצמם. הסדרה יצאה בהמשך לספר בשם "קובץ מאמרים" שהיה בעל תפקיד זהה אך קטן בהרבה בהיקפו.
המאמרים עוסקים בעשרות סוגיות מרכזיות בתורת החסידות.
סדרה זו אינה כוללת את אלפי המאמרים שלא הוגהו על ידי הרבי.
במשך השנים יצאו מספר כרכים של סדרה זו, המסודרים לפי סדר הופעתם בקונטרסים. בחודש אלול תשנ"ב הושלמה הוצאת הסדרה עם צאת הכרך השישי, שבסופו נדפס מפתח עניינים מפורט בעריכת הרב אליהו מטוסוב. מאז ועד היום הודפסו שמונה מהדורות צילום של סדרה זו.
הסדרה נערכה ויצאה על ידי ועד להפצת שיחות.
עריכת הסדרה
בשונה מרוב שאר רבותינו נשיאינו (מלבד אדמו"ר הזקן) שהעלו בעצמם על גבי הכתב את מאמרי החסידות שלהם, הרבי הורה שהחסידים יעשו זאת בעצמם[1]. לאורך השנים העלו החוזרים והמניחים מאות ממאמרי הרבי על גבי הכתב, אך רק מיעוט מתוכם הגיה הרבי ונתן אישור להוציא לאור ולהפיץ באופן רשמי עם חותמת של הוצאת הספרים קה"ת[2].
סדר זה נמשך למעלה משלושים וחמש שנה, ובשנים אלו מיעט הרבי ביותר להגיה את המאמרים. בשנת תשמ"ו הוחלט במערכת הועד להפצת שיחות כי יש מספיק מאמרים לצורך הוצאתו לאור של ספר שלם[3], שיגיש במקום אחד את המאמרים שהודפסו בחוברות על פני תקופה ארוכה של עשרות שנים. עריכת הספר הסתיימה בחורף תשמ"ז, ובחודש כסלו יצא לאור הכרך הראשון בסדרת 'ספר המאמרים - מלוקט', כאשר בפתח דבר שהוכנס לרבי להגהה הוצעו שתי אפשרויות; 'לקוטי מאמרים' ו'ספר המאמרים - מלוקט', והרבי מחק את האפשרות הראשונה והשאיר את השניה ומאז כך נקבע שמה של הסדרה.
בכרך הראשון נקבצו המאמרים שהוגהו במשך כל השנים עד שהרבי התחיל להגיה כסדר קבוע, והם סודרו בסדר כרונולוגי לפי זמן אמירתם, בשונה מהמאמרים בספרים שלאחר מכן, שנדפסו לפי סדר הוצאתם לאור כמאמר מוגה על ידי הרבי.
לקראת יו"ד שבט תשמ"ז החליטו במשרדי ועד הנחות בלשון הקודש לנהוג באופן של לכתחילה אריבער, ולהכניס ביחד עם השיחה גם מאמר הקשור עם התאריך שנאמר על ידי הרבי בשנים שלפני כן. המאמר שנבחר היה "להבין ענין סיום ספר תורה", ולמרבה ההפתעה היוזמה התקבלה בברכה על ידי הרבי, ומאז התחיל הרבי להגיה באופן קבוע מאמרים לקראת חגים ומועדים חסידיים מיוחדים. עם השנים הלכה ההגהה ונעשתה תכופה יותר ויותר, והרבי הגיה מאמרים גם לשבתות ללא קביעות מיוחדת, ובשל ריבוי המאמרים הנדפסים החל לצאת לאור מידי שנה כרך שאיגד את כל המאמרים המוגהים שהוציא הרבי לאור באותה שנה[4], כשבסך הכל יצאו לאור ששה כרכים.
רוב המאמרים שבחלק הראשון נכתבו בסגנון איך שהרבי אמרם, המאמרים מחלק ב' ואילך, נכתבו בעריכה מחודשת, וסגנון שונה[5] שנערכו (כמעט כולם), על ידי הרב יואל כהן.
בסדרה זו נדפסו בסך הכל כ-200 מאמרים[6].
הדפסת הסדרה
על פי ההסדר משנת תשמ"א השיחות המגוהות של הרבי הודפסו וברובם אף נערכו על ידי ועד להפצת שיחות, אך בתשמ"ז התחיל הרבי להגיע כל שבוע את השיחות, ואז נוצר קונפליק כאשר את השיחות מוכנות על ידי ועד הנחות התמימים וועד הנחות בלה"ק, והמדפיס הוא הועד להפצת שיחות.
במספר דיני תורה בין הצדדים והחלטה של בד"צ קראון הייטס מ-ז' מר חשון, תשנ"ב, על ידי הרב יהודה קלמן מרלו הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף הלר, נקבע שאין הדפסת המאמרים שייכת לאחד מהועדים אלא להנהלת הוצאת הספרים קה"ת.
ליקוט גאולה ומשיח
ספר המאמרים מלוקט בענייני גאולה ומשיח ליקוט של המאמרים מספר המאמרים - מלוקט העוסקים באופן מלא בענייני גאולה ומשיח. יצא לאור על ידי ועד להפצת שיחות בסיוע מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח.
על סדר חדשי השנה
בשנת תשס"ה יצאה לאור הוצאה נוספת של סדרה זו, על ידי ועד הנחות בלה"ק, ובה אותם מאמרים בסידור מחודש - לפי חודשי השנה. הסדרה יצאה תחת השם 'תורת מנחם - ספר המאמרים - מלוקט' והיא כוללת ארבעה כרכים. בהוצאה זו תוקנו כמה טעויות שנפלו בששת הכרכים המקוריים.
עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"ץ דקראון הייטס ורבנים נוספים[7] שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור[8].
עם פענוח המראי מקומות
לקראת י"א ניסן תשפ"ב הוציא מכון פענוחים שע"י הועד להפצת שיחות את ספר המאמרים מלוקט חלק ג' כשהמראי מקומות אליהם הרבי ציין מובאים בגוף הספר, העבודה נעשתה ע"י בחורי ישיבה בישיבה גדולה ליובאוויטש בית שמש ועברה הגהה מדוקדקת של צוות רבנים בראשות הרב משה קורנוויץ, הרב מנחם מענדל פרידמן (פתח תקוה) והרב ישראל נחמן לרנר[9] באותה עת אדם פרטי הוציא לאור ספר המאמרים מלוקט ו' עם פענוח המראי מקומות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חלק ראשון, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- חלק שני, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- חלק שלישי, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- חלק רביעי, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- חלק חמישי, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- חלק שישי, פורמט ספר - אתר אוצר 770.
- לקוטי שיחות - גאולה ומשיח, מתוך רבי דרייב.
- פרוייקט ההנגשה של סדרת ספר המאמרים מלוקט לתלמידי ישיבת חח"ל צפת סיכומים וביאורים בספר המאמרים מלוקט (כתבה באתר חב"ד אינפו על הפרוייקט)
הערות שוליים
- ↑ בט"ז שבט תשי"א, כשנכנס הרב יואל כהן ליחידות, שאל אותו הרבי מה עם ההנחות מהמאמרים של יו"ד וי"ג שבט והרב כהן ניסה לומר לרבי שבוודאי הכוונה היא לשיחות, אך את המאמרים הרבי בעצמו יכתוב, והרבי שלל את מחשבתו ואמר לו שהוא אכן מתכוון להנחות מהמאמרים. (יומן הרי"כ)
- ↑ בהתאם להנחיית הרבי באותן שנים, לפיה רק דברים שהוגהו על ידו אושרו להדפסה והפצה רשמית על ידי קה"ת.
- ↑ כבר לפני כן יצא לאור בהוצאה פרטית קובץ מצומצם עם כריכה אדומה בשם "קונטרס מאמרים", בו הופיעו כל המאמרים המוגהים שנדפסו עד אז.
- ↑ חלק ב' - מאמרים משנת תשמ"ז-תשמ"ח, חלק ג' - מאמרים משנת תשמ"ט, חלק ד' - מאמרים משנת תש"נ, חלק ה' - מאמרים משנת תנש"א, חלק ו' - מאמרים משנת תשנ"ב.
- ↑ בסגנון החדש הושמט חלק מהמאמר ונכתבו עיקר הענינים שהם החידוש של המאמר על פי הבנת ר' יואל, עריכה זו הינה על דרך עריכת הליקוטי שיחות, במסגרות שונות נדפסו החלקים שלא נכנסו להמאמר.
- ↑ חלק א' - 60. חלק ב' - 31. חלק ג' - 30. חלק ד' - 38. חלק ה' - 31. חלק ו' - 10.
- ↑ הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
- ↑ סיפור הפרשייה
- ↑ לראשונה: ספר המאמרים מלוקט עם פענוח המראי מקומות - באתר חב"ד אינפו.