אהרון חריטונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==משפחתו וצאצאיו== | ==משפחתו וצאצאיו== | ||
*בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]], שנשא את מרת רחל בת הרב בן ציון רובינסאן מקראלעוויטץ. | *בנו, ר' [[מרדכי הערש (צבי) חריטונוב]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים יקטרינוסלב]], שנשא את מרת רחל בת הרב בן ציון רובינסאן מקראלעוויטץ. | ||
גרסה מ־14:54, 24 באפריל 2022
הרב אהרון חריטונוב (? – ט"ז אדר תרצ"ג) מניקולייב היה חסיד חב"ד, שוחט ובודק ובעל מנגן. היה מחסידי הרבי הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ומהמקושרים אליו ביותר.
ניגוניו
הלחין את ניגון הבינוני (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את הניגון לי"ב י"ג תמוז[1], אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את וואלח געגועים[2] וכן את ניגון אשרינו.
לפי עדות עמנואל הרוסי ור' פנחס אלטהויז בני העיר ניקולייב, הוא גם הלחין את הניגון כי הנה כחומר - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ליום כיפור "כי הנה כחומר", בשונה ממה שנכתב בספר הניגונים שר' שלום חריטונוב הלחין.
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב. את שתי הבבות הראשונות שמע החסיד ר' אשר מניקולייב ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע לליובאוויטש שר את זה לפני אדמו"ר הרש"ב וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם ניגון זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו וצאצאיו
- בנו, ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב - ראש ישיבת תומכי תמימים יקטרינוסלב, שנשא את מרת רחל בת הרב בן ציון רובינסאן מקראלעוויטץ.
הערות שוליים
- ↑ ניגון נ"ו בספר הניגונים
- ↑ ניגון ש"ד