אברהם ליסון: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[י"ב חשוון]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] הליטאית [[פונוביז']] לרב [[שמואל צבי הירש ליסון]] והרבנית יענטא, ונקרא על שם סבו הרב אברהם ליסון, חתנו של ר' שמואל צבי חסיד [[הצמח צדק]], וגיסו של ר' [[שמחה גינזבורג]]. | ||
בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות ה[[שואה]]. | בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות ה[[שואה]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] עזב את משפחתו בגפו וברח ל[[רוסיה]], שם התחבר ל[[חסידי חב"ד]] והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר [[סמרקנד]], שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים המקומית]]. בשנת [[תש"ו]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה. | ב[[כ"ט סיון]] [[תש"א]] עזב את משפחתו בגפו וברח ל[[רוסיה]], שם התחבר ל[[חסידי חב"ד]] והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר [[סמרקנד]], שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד|תומכי תמימים המקומית]]. בשנת [[תש"ו]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]] של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה. | ||
הוא הגיע למחנה המעבר [[פאקינג]], שם התמנה | הוא הגיע למחנה המעבר [[פאקינג]], שם התמנה כ[[משפיע]] הישיבה שהוקמה. | ||
בהמשך, הגיע לתחנת המעבר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו | בהמשך, הגיע לתחנת המעבר ב[[ברינואה]] שב[[צרפת]], שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב [[שלמה חיים קסלמן]] ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו ב[[שואה]], ותקופה קצרה לאחר מכן הזוג הצעיר קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות ל[[ארץ הקודש]] ולהימנות על גרעין המייסדים של היישוב החב"די החדש [[כפר חב"ד]]. | ||
לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב זרנוגה. | לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב זרנוגה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
במשך שנים רבות יצא ל[[מבצע תפילין]] ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) ב[[תל אביב]]. | במשך שנים רבות יצא ל[[מבצע תפילין]] ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) ב[[תל אביב]]. | ||
הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי 'לקוטי תורה' ו'תורה אור' | הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי '[[לקוטי תורה]]' ו'[[תורה אור]]' ב'[[בית הכנסת נחום יצחק]]' בשיכונים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות הרבי כמלך המשיח. | הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות [[הרבי כמלך המשיח]]. | ||
בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' [[עוזר אלפרוביץ']]. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר אלפרוביץ', כשהתעורר ביקש ר' אברהם מר' עוזר כוס תה כשהביא לו את הכוס תה חזר לישון, שינה ממנה לא קם. נפטר | בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' [[עוזר אלפרוביץ']]. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר אלפרוביץ', כשהתעורר ביקש ר' אברהם מר' עוזר כוס תה כשהביא לו את הכוס תה חזר לישון, שינה ממנה לא קם. נפטר ב[[ט"ו שבט]] [[ה'תשע"ט]] בגיל 96 בשיבה טובה. | ||
==בעל מנגן== | ==בעל מנגן== | ||
גרסה מ־19:21, 7 באפריל 2022
הרב אברהם ליסון (י"ב חשוון תרפ"ג, 1922 – ט"ו בשבט תשע"ט), היה זקן תושבי כפר חב"ד, משפיע בבית הכנסת 'נחום יצחק' בכפר חב"ד. בעבר כיהן בתפקידים חינוכיים שונים בהנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בזרנוגה, ומוקדם יותר - משפיע בישיבת תומכי תמימים פאקינג. היה מגדולי ה'עובדים' בדורנו והיווה לסמל ודוגמא בתפילתו באריכות.
תולדות חיים
נולד בי"ב חשוון תרפ"ג בעיירה הליטאית פונוביז' לרב שמואל צבי הירש ליסון והרבנית יענטא, ונקרא על שם סבו הרב אברהם ליסון, חתנו של ר' שמואל צבי חסיד הצמח צדק, וגיסו של ר' שמחה גינזבורג.
בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות השואה.
בכ"ט סיון תש"א עזב את משפחתו בגפו וברח לרוסיה, שם התחבר לחסידי חב"ד והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר סמרקנד, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנת תש"ו הצטרף לבריחה הגדולה של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה.
הוא הגיע למחנה המעבר פאקינג, שם התמנה כמשפיע הישיבה שהוקמה.
בהמשך, הגיע לתחנת המעבר בברינואה שבצרפת, שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב שלמה חיים קסלמן ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו בשואה, ותקופה קצרה לאחר מכן הזוג הצעיר קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש ולהימנות על גרעין המייסדים של היישוב החב"די החדש כפר חב"ד.
לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק ביישוב זרנוגה.
במשך שנים רבות יצא למבצע תפילין ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) בתל אביב.
הרב ליסון נהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי 'לקוטי תורה' ו'תורה אור' ב'בית הכנסת נחום יצחק' בשיכונים בכפר חב"ד.
הרבה לעורר ולעסוק בהפצת בשורת הגאולה וזהות הרבי כמלך המשיח.
בימיו האחרונים ר' אברהם ליסון לא הרגיש בטוב ועבר להתגורר בבית חתנו המשפיע ר' עוזר אלפרוביץ'. ביום בו נפטר העיר אותו ר' עוזר אלפרוביץ', כשהתעורר ביקש ר' אברהם מר' עוזר כוס תה כשהביא לו את הכוס תה חזר לישון, שינה ממנה לא קם. נפטר בט"ו שבט ה'תשע"ט בגיל 96 בשיבה טובה.
בעל מנגן
הרב ליסון ניחן בכשרון נגינה ייחודי, ובמקביל לעבודתו ברשת אהלי יוסף יצחק ובפעילות החב"דית ברחבי הארץ, השתתף בערבי חב"ד רבים שם קירב רבים לתורת החסידות באמצעות שירתו העריבה.
כאשר הרב יוסף יהודה מרטון ייסד בשנת תשכ"ג את המקהלה החב"דית הראשונה, הצטרף למקהלה, והיה אחד מהבעלי-מנגנים הבולטים בה.
בחודש סיון תשמ"א הגיע לבקר בחצר הרבי, ומספר ימים לפני קיומו של הראלי לכבוד חג השבועות ביקש ממנו הרבי שיופיע בפני הילדים, ובאם הדבר אפשרי - שיתחיל את ההופעה שלו אחרי שהרבי יצטרף לכינוס. הרב ליסון קיבל על עצמו להשתתף בכינוס והופיע בפני הרבי, והרבי חייך בזמן ההופעה שלו ומחא את כפיו, והראה שביעות רצון רבה משירתו.
ר' אברהם חיבר ניגון "כי רגע באפו (ניגון)", והוא מילים מתוך פרק ל' בתהלים "מזמור שיר חנכת הבית לדוד" על תנועות ניגון התועדות מקרמצ'וג שהוא ניגון ר' בספר הניגונים[1].
משפחתו
- בנו, הרב שלמה חיים ליסון, משלוחי הרבי בחיפה.
- בנו, הרב יוסף יצחק ליסון, נחלת הר חב"ד.
- בנו, הרב שמואל צבי ליסון, כפר חב"ד.
- בנו, הרב יום טוב ליסון, מונטריאול - קנדה.
- חתנו, המשפיע הרב עוזר אלפרוביץ', כפר חב"ד.
- חתנו, הרב יעקב שמולביץ ע"ה, שליח הרבי בבית שאן.
- חתנו, הרב יהודה ירמיהו (לייבל) שילדקרויט, משלוחי הרבי לארץ, מנכ"ל מוסדות חב"ד חיפה והקריות.
קישורים חיצוניים
- הסתרת פניך הייתי נבהל ● מרגש
ניגון חב"די שהלחין למזמור ל' בתהלים, מושר על ידי נכדו, ר' מענדי שמולביץ 
י"ח אדר ב' התשע"ד (20.03.2014) - הרב ליסון מבצע פעלולים על מנת לשמח את ילדי ישראל
- אבד חסיד: הרה"ח ר' אברהם ליסון ע"ה, ט"ו בשבט ה'תשע"ט,
- מרת יהודית (אידה) ליסון ע"ה מכפר חב"ד, ה' באייר ה'תשע"ה
- מיוחד: הזמרים החב"דיים התאחדו להנציח את הניגון הישן - הנצחת הניגון של ר' אברהם ליסון
- ניגוני התפילה של ר' אברהם ליסון - להאזנה
- כשעיתונאי מצא את ר' אברהם "עומד על הידיים" בעיר העתיקה
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשפ"א התפרסם הלחן שלו על הניגון בעקבות שיתוף פעולה של בנו עם חברו לספסל הלימוד הזמר החסידי מנדי ג'רופי. ראו בהרחבה הללוהו בנבל שבועון כפר חב"ד גליון 1878 עמוד 152.