ניגון ויהי בימי אחשורוש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קטגוריה - ניגוני פורים) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]]. | [[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]]. | ||
ב[[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]] "וויבאלד ס'איז דא א ניגון אויפן ווערטער פון "ושמחת" איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א ניגון אויף [[פורים]] מ'גייט זינגען די ווערטער". (- כיוון שישנו ניגון על המילים של "ושמחת", אז עד שיחברו ניגון בשביל פורים, שישירו את המילים האלו). | ב[[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]]{{מקור}} "וויבאלד ס'איז דא א ניגון אויפן ווערטער פון "ושמחת" איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א ניגון אויף [[פורים]] מ'גייט זינגען די ווערטער". (- כיוון שישנו ניגון על המילים של "ושמחת", אז עד שיחברו ניגון בשביל פורים, שישירו את המילים האלו). | ||
בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] בלי המילים עד לשנות המ'מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה לפעמים עם המילים ולפעמים בלי. | בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] בלי המילים עד לשנות המ'מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה לפעמים עם המילים ולפעמים בלי. | ||
גרסה מ־03:55, 6 במרץ 2023
הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא ניגון חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.
מילות הניגון: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה"[1].
מקור הניגון
הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.
יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון[2].
חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים חודש אדר[3], והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד בהתוועדויות של הרבי בפורים.
בחג הפורים שנת תשכ"ח אמר הרבי[דרוש מקור] "וויבאלד ס'איז דא א ניגון אויפן ווערטער פון "ושמחת" איז ביז מ'גייט ניט מחבר זיין א ניגון אויף פורים מ'גייט זינגען די ווערטער". (- כיוון שישנו ניגון על המילים של "ושמחת", אז עד שיחברו ניגון בשביל פורים, שישירו את המילים האלו).
בכל השנים ניגנו בהתוועדויות של פורים את הניגון בלי המילים עד לשנות המ'מים. בשנת תשמ"ב תשמ"ג ותשד"מ ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היה לפעמים עם המילים ולפעמים בלי.
ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.
קישורים חיצוניים
- הרבי מעודד את שירת הניגון "ויהי בימי אחשוורוש", באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ מגילת אסתר א, א
- ↑ מקור הדברים מר' שמואל קראוס
- ↑ בשנה מעוברת היו מתחילים בשבת מברכים של חודש אדר ראשון
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |