חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת קישורים עודפים)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|300px|החוזר הראשי של הרבי, הרב [[יואל כהן]] בעת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]]


'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר|מאמריו]] של הרבי או ה[[אדמו"ר]] בראש למשך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("[[הנחה]]").  
'''חוזר''' הוא כינוי שניתן ל[[חסיד]] שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את [[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי או ה[[אדמו"ר]] בראש למשך השבת, וב[[מוצאי שבת]] ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("[[הנחה]]").


== החזרה בדורות עברו ==
== החזרה בדורות עברו ==
שורה 10: שורה 10:
באחד המאמרים שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.
באחד המאמרים שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' [[חאטשע פייגין]] אמר לחוזר ר' [[יצחק הנדל]] לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.


== החזרה בדורנו ==  
== החזרה בדורנו ==
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] [[תשי"א]], חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[וועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]].


בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]].
בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]].


ב[[תשכ"ז]], לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא [[ועד הנחות התמימים]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].
ב[[תשכ"ז]], לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא [[ועד הנחות התמימים]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]].
שורה 62: שורה 62:
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[מרדכי חפץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[אלתר שימחוביץ]]
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר) ע''ה
* הרב [[משה רוזנבלט]] (המכונה ר' משה דער חוזר)


=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===
=== חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ ===
שורה 109: שורה 109:
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[הנחה]]
* קונטרס דברי ימי ה[[חוזרים]] ב[[ליובאוויטש]]. ([[תשע"ו]] נ.י.)
* קונטרס [[דברי ימי החוזרים]], [[תשע"ו]] ניו יורק


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 116: שורה 116:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]]).
*[[קונטרס דברי ימי החוזרים]], ממכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת [[תרצ"ט]] ל"אחד מחתניו הרבנים" ([[מנחם מענדל הורנשטיין]]).


[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:חוזרים|*]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

גרסה מ־03:29, 2 בינואר 2022

החוזר הראשי של הרבי, הרב יואל כהן בעת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים המניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה

חוזר הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר בראש למשך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון ("הנחה").

החזרה בדורות עברו

בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.

פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

באחד המאמרים שאמר אדמו"ר הריי"צ אמר פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' חאטשע פייגין אמר לחוזר ר' יצחק הנדל לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

החזרה בדורנו

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם יו"ד שבט תשי"א את שיחותיו של הרבי. לאחר המאמר באתי לגני תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ההנחה שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בוועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים.

בתשכ"ז, לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא ועד הנחות התמימים. בחודש ניסן תשמ"א הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

אופי החזרה בדורנו

עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו

חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש

חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים מתקופת הרבי

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת