אופקים – הבדלי גרסאות

העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה העיר 35,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם.  

תחלת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת [[תש"ע]]) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.  

במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד לכדי קהילה חב"דית למופת. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

 

'''בפסח תשפ"ב תיכנס הקהילה לבית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 בשכונת קריית מנחם בעיר'''.

בתחילת קיץ [[תשט"ו]] הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מ[[איראן]] ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-‏90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו ל[[עיירה]] עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ"ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.  

כאשר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב"ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב"ד. באותם ימים [[הרבי]] עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.  

 

 

==קהילת חב"ד ורב הקהילה==  

באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת [[בית חב"ד]] באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקוה', מתח חץ וכתב 'כמובן'".  

ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].

לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] בית חב"ד הפיץ ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא' הק'. על המכתב חתומים גם הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים. והרב יוסף אביטל מרבני העיר.  

==תולדות מוסדות החינוך==  

כמה חודשים לאחר שהגיע הרב הרשקוביץ לשליחות ביקש לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.  

שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"  

הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים", ואז, חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.  

רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו הייתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות. כך נוצר הביקוש הרב לפתיחת בית ספר חב"ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב"ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.  

בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור הייתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ, הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות '[[אגרות קודש]]', וקיבל תשובה: "בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובוודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות. גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ"ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח ממו"ח אדמו"ר שליט"א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה"מרכז לענייני חינוך" הוא מו"ח אדמו"ר שליט"א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו'..." (חלק כא עמוד ס).  

לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.  

72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.  

בנוסף לזה בסוף שנת תשע"ז נוצר ביקוש רב לפתיחת כיתות ז-ח לבנים עקב כך שהתלמוד תורה היה עד כיתה ו' ולאחר מאמצים רבים נמצא מקום מיוחד ובתחילת שנת הלימודים תשע" נפתחה מתיבתא "תלמידי התמימים" לכיתות ז-ח ועד היום פועלת בהצלחה רבה.

== מוסדות ומרכזי חב"ד בעיר ==

ברשת גני חב"ד בעיר ישנם 7 גנים ובהם לומדים כמאתיים ילדים. תלמוד תורה לבנים - 'אור מנחם חב"ד אופקים' לכיתוב א'-ו', מתיבתא "תלמידי התמימים" לכיתות ז-ח, ו'בית ספר לבנות חב"ד' לכיתות א-ו, וחטיבת ביניים 'מעיינות חיה' לכיתות ז-ח.  

בית חב"ד המרכזי מפעיל את 'מרכז החסד - בית התבשיל' אשר הוקם בשנת תשס"א. בית התבשיל פועל לאורך השנה כולה, וכן בערבי חגים למשפחות נזקקות, ותיקים ועולים חדשים, קשישים וגלמודים הזקוקים לתמיכה במזון. הפעילות מסתכמת בחלוקת כ400 ארוחות חמות מידי יום. וכן חלוקת סלי מזון לפני חגי תשרי וחג הפסח ל700 משפחות. מאות שמיכות לקראת החורף, וכן חלוקת ביגוד לקשישים ומשפחות נזקקות ועוד.. בס"ה במשך השנה בית התבשיל מחלק כ70,000 ארוחות צהריים.

ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד. הקהילה צפויה להיכנס אליו בפסח תשפ"ב.  

לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חב"ד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מונה כ40 בחורים.

בשנת תשפ"ב נפתח מקווה בעיר שהועבר לשליטת חב"ד בניהולו של הרב זאב גכטמן.

== חב"ד בעיר ==  

*הרב שימי הרשקוביץ - רכז בתי חב"ד בעיר  

;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1  

*מרכז החסד בית התבשיל: מנהל - הרב שניאור קעניג