קץ הימים וקץ הימין

קץ הימים (מובא בסוף ספר דניאל) בתורת הקבלה מורה על סוף זמן הגלות בו יתגלה קץ הימין שהוא סוף ההעלם.

מקור המושג

ישנם בקבלה שני הסברים על הפסוק "ויהי מקץ שנתיים ימים"

הזהר מסביר שז"א ומלכות שתיהן נקראות 'שנה'. ופירוש "כעבור שנתיים ימים" הוא יחוד ז"א ומלכות שאז (בזמן היחוד וע"י היחוד) "נולדה" גאולת יוסף (על דרך יחוד איש ואישה שממשיך כח האין סוף - ובכח זה נולד הולד).

האריז"ל מבאר, שהפסוק לא מדבר על קץ הימים אלא על קץ הימין.

בתורת החסידות

מסביר אדמו"ר הצמח צדק, שאין כאן מחלוקת, אלא הסבר לשני עניינים כלליים שיתרחשו בעת הגאולה:

קץ הימין - סוף ההעלם. תסתיים האפילה ויתגלה האור דעתיקא קדישא.

קץ הימים - יסתיימו הצמצומים (מיעוט האור). לא זו בלבד שהאור יתגלה, אלא עוד זאת שיתגלה בעצמותו ובכל הדרו.

ביאור המילים

• קץ - הוא קו המידה - המודד את שיעור התפשטותו של כל כח אלוקי, עד לאן יתפשט והיכן יפסק.
• ימין - הוא קו החסד, והמדובר כאן הוא על "עצם" החסד - המקום בו אין מקום לצד הגבורה "לית שמאלה בהאי עתיקא", דהיינו מדרגת עתיק.
• ימים - מלכות נקראת 'שנה' - מלשון 'שינוי', והמידות דאצילות (ז"א) גם הן נקראות 'שנה' - מלשון אני ה' לא שניתי
• שנתים ימים - הוא חיבור ז"א ומלכות - שבזמן הגאולה יאיר אור האצילות בעולמות הפירוד (שאור הלבנה יתחבר עם אור החמה - ותאיר כמוה).

ראו גם

• קץ הגלות