אליהו וולוביק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 26: שורה 26:
*בתו, מרת דובה אשת הרב אליעזר שייקביץ - נחלת הר חב"ד.
*בתו, מרת דובה אשת הרב אליעזר שייקביץ - נחלת הר חב"ד.
*בנו, ר' לוי יצחק וולוביק.
*בנו, ר' לוי יצחק וולוביק.
*בתו, מרת חנה אשת הרב בצלאל גלויברמן - נחלת הר חב"ד.
*בתו, מרת חנה אשת הרב בצלאל גלויברמן - [[נחלת הר חב"ד]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־11:04, 23 במאי 2022

הרב אליהו וולוביק עם אחד משני ספרי התורה המיוחדים ששלח הרבי לנחלת הר חב"ד

הרב אליהו וולוביק (ט' בתשרי ת"שי' בסיוון תשפ"א) היה מוותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד, גבאי בית הכנסת המרכזי בשכונה ומנהל גמ"ח הכספים של הקהילה.

תולדות חיים

נולד בט' תשרי ת"ש לאביו ר' חיים וולוביק ולאמו מרת רבקה ברוסיה שמאחורי מסך הברזל, בילדותו התגוררה המשפחה בסמרקנד שם למד בתלמוד תורה ובישיבות המחתרתיות[1].

אביו, ר' חיים, היה מקבוצת החסידים שעסקו במסירות נפש בהברחתם של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה הסובייטית במבצע "יציאת רוסיה תש"ו". הוא היה צייר, ותפקידו היה לזייף דרכונים עבור היהודים שרצו לברוח מרוסיה, במשך עשרים וחמש שנה הוא נרדף על ידי הק.ג.ב., אך הוא לא נרתע והמשיך להילחם בחירוף נפש עבור אחיו החסידים. היות שהמשטרה חיפשה אחריו, הוא נדד מעיר לעיר והסתתר במקומות מסתור שונים. כמובן, שבכל השנים הללו הוא לא היה בבית וילדיו לא ראו אותו. אשתו מרת רבקה נאלצה לגדל ולפרנס את ילדיה בכוחות עצמה.

ר' אליהו נקרא על שם סבו, ר' אליהו הבר, שהיה משפיע מפורסם בנעוול, אחיו הבכור של ראש ישיבת תומכי תמימים, רבי יהודה הבר.

התחתן עם רעייתו מרת פייגא, בתו של ר' רפאל שמעון קצנלבויגן, שהיה מקבוצת החסידים שעסקו במסירות נפש בהברחת אלפי חסידי חב"ד מרוסיה הסובייטית במבצע יציאת רוסיה תש"ו.

בשנת תשל"ב הצליח לקבל אישורי יציאה לו ולמשפחתו, עלה לארץ הקודש, והתיישב בנחלת הר חב"ד.

שימש כגבאי של בית כנסת חב"ד המרכזי בנחלת הר חב"ד והיה המארגן של ההתוועדויות הרבות של בית הכנסת וניהל את כל ענייניו ביד רמה. בנוסף, ניהל את גמ"ח הכספים של הקהילה, שגומל חסדים לאנ"ש מכל רחבי ארץ הקודש.

שימש כסופר סת"ם מומחה וכתב ספרי תורה תפילין ומזוזות בכתב אדמו"ר הזקן.

בשנותיו האחרונות לקה בשבץ מוחי, ומאז נלחם לשמור על מצב רוח מרומם למרות הקשיים הרפואיים. בי' סיוון תשפ"א השיב את נשמתו לבוראה. הלוויתו עברה דרך בית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד בדרכה לירושלים שם נטמן[2].

לאחר פטירתו הוחלט לקרוא את שמו של בית הכנסת המרכזי בנחלת הר חב"ד על שמו "בית אליהו"[3].

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים