ספר התניא: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראו גם) |
(←ראו גם) |
||
| שורה 193: | שורה 193: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]] | * קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]], הכוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד. | ||
*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]] | *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]] | ||
*[[תרגומי התניא]] | *[[תרגומי התניא]] | ||
גרסה מ־13:48, 21 ביולי 2021
ספר התניא (נקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים) הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.
רקע
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
בשנת תקל"ב (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם[1]. קונטרסים אלו פורסמו בשנת תשד"מ כספר "תניא מהדורא קמא"[2].
כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם[3] בצורה מסודרת.
בשנת תקל"ה (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה תק"נ עד י' כסלו תקנ"ד - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות)[4], שהסתיימה בשנת תקנ"ה (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.
הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מווילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.
בשנת תקנ"ו (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי המגיד ממזריטש: ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. ההדפסה הסתיימה בכ' בכסלו תקנ"ז. ביום כ"ו בכסלו הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.
שמות התניא
לספר התניא מספר כינויים:
- לקוטי אמרים - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
- ספר של בינונים - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת בינוני. שם זה נפוץ בתורת חב"ד, פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
- תניא - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"[5] (התניא הקדוש).
- תורה שבכתב של תורת החסידות - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי[6], בשונה משאר ספריו ומאמריו[7] שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של נגלה[8]. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה אדמו"ר הצמח צדק לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים[9].
חלקי התניא
| תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, הרבי הריי"צ השווה בין ארבעת חלקי השולחן ערוך, לארבעת חלקיו[10]:
- ספר של בינונים - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת הבינוני. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים[11].
- שער היחוד והאמונה (או לקוטי אמרים חלק שני) - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
- אגרת התשובה - ביאור מהותה של תשובה על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
- אגרת הקודש - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"[12]. התווסף לספר התניא רק לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה בשקלוב שנת תקע"ד. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
- קונטרס אחרון - ביאורי אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
חלקי התניא
ספר של בינונים
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת החסידות הכללית סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות התבוננות מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).
בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב ומידותיו של האדם, מופיעים לאחר וכתוצאה מתובנות המוחו והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.
שער היחוד והאמונה
בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע[13] ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.
אגרת התשובה
| ערך מורחב – אגרת התשובה |
חלק זה עוסק באופן עבודת התשובה על פי דרך חסידות חב"ד. האגרת מכונה גם בשם תניא קטן. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם[14].
על לימוד אגרת זו התבטא הרבי, שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו להתענות כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי לימוד תורה בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מהאריז"ל, ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"[15].
אגרת הקודש
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון" - רק בשנה שאחרי הסתלקות רבינו הזקן הדפיסו בניו[16] את התניא פעם נוספת[17], והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.
בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס[18], ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס הרבי הרש"ב את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר בדפוס תר"ס היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): האותיות הנגלות לנו התווספה לסימן י"ט, ומגודל טרדותי צורפה לסימן כ"ב.
עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן[19] (רובן המכריע "מכתבים כלליים"[20]), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא[21] עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות בצדקה, ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.
קונטרס אחרון
כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה אגרת הקודש לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:
- חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי הזוהר, ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.
- ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים[22] נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).
על התניא
כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' ברוך ממז'יבוז אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"[23]. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי ספר התניא היה מונח על שולחנו של חותנו הקדוש בתמידות[24]. וה'אוהב ישראל' מאפטה אמר ש"גם אבותינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"[25].
סגולותיו
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; אמונה בה' ומניעת מחשבות זרות והרהורי כפירה[26], אהבת ה' ויראתו[דרוש מקור], קטורת לכל המגפות הרוחניות[27], שפע ברכה והצלחה[28], ואף הצלה וישועה[29].
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן[דרוש מקור]. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה[30]. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהלים ופרקי משניות (מופיע בספר 'לשמע אוזן' שנכתב על ידי הרה"ח וכו' ר' ישראל דוכמאן ע"ה. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".
השפעתו
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי הגר"א. אחד מהם, ר' חיים מוולוז'ין, הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"[31].
כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.
לימודו
|
| ערך מורחב – מורה שיעור |
אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.
הרבי עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל")[32].
הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'[דרוש מקור]. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.
שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.
תניא בעל פה
|
| ערך מורחב – שינון תניא בעל פה |
חסידים נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות[33], וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.
הרבי עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות[34].
מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.
דפוסיו
|
| ערך מורחב – תרגומי התניא |
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.
בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש[35]. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.
בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם קה"ת וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"יפוצו מעיינותיך חוצה". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תש"פ, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משבעת אלפים מהדורות[36]. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.
התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאיראן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.
כמו כן תורגם התניא לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.
חלוקתו על ידי הרבי
|
| ערך מורחב – חלוקת תניא |
בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את ספר התניא לקהל הרחב: בט"ז סיון תשל"ה, בכ"ה תשרי תשל"ט, י"א ניסן תשמ"ב, בי"א ניסן תשד"מ, ביו"ד שבט תש"נ ובי"ט כסלו תנש"א. וכן בימי הספירה תשל"ב
מבצע הדפסת התניא
|
| ערך מורחב – הדפסת התניא |
הרבי הורה שידפיסו את ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים.
במסגרת ההדפסה, הספר תורגם לאחת עשרה שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית[37], הונגרית[38] וגיאורגית[39] כן הופיע גם בכתב ברייל[40]. הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם[41].
כיום (נכון לשנת תש"פ), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.
ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.
תניא - מהדורה קמא
|
| ערך מורחב – תניא מהדורא קמא |
תניא מהדורא קמא הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן אדמו"ר הזקן בעבודת השם לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. בחודש חשוון שנת תשל"ח הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מפולין שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מאדמו"רי חב"ד. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; נחמן שפירא, יעקב לייב אולטיין, שלום דובער ליפסקר ומשה אולידורט.
בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-770 וביום שישי ט"ז כסלו תשמ"ב, נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את התוועדות בשבת הסמוכה, פרשת וישלח, הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא[42]. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו, שלא הושגה[43]. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק ובזאת חנוכה הוא הודפס שוב.
ביום י"ח בכסלו, ביקש הרבי שבערב י"ט בכסלו יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום ד' בטבת דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה "ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה".
ביאורים על התניא
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי[44].
ביאורי אדמו"רי חב"ד
- קיצורים והערות - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא. נמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד ונערך על ידי הרבי.
- לוח התיקון - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. נערך על ידי הרבי.
- הערות - הגהותיו של הרבי על שיעורי התניא שנמסרו ברדיו על ידי ר' יוסף וינברג. מופיעות בספר שיעורים בספר התניא.
- ביאורים באגרת התשובה - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט וצורף לאחר מכן ללקוטי שיחות חלק ל"ט (בהוספות).
- מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא.
ביאורי חסידים
- שערי היחוד והאמונה - ביאורים בשער היחוד והאמונה מאת רבי אהרון מסטרשלה, שקלוב תק"פ[45].
- פירוש - מאת הרב יעקב קיידנר (מחבר הספר סיפורים נוראים).
- ביאור הרש"ג - שיעוריו של ר' שמואל גרונם אסתרמן. נרשם על ידי תלמידיו.
- ניצוצי אור - שיעורי ר' שמואל לויטין בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
- ליקוטי לוי יצחק - הערותיו של ר' לוי יצחק שניאורסון בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא[46].
- שיעורים בספר התניא - מאת הרב יוסף וינברג.
- ביאור הרנ"ג - מאת הרב נחום גולדשמיד.
- הלקח והלבוב - מאת הרב אלכסנדר סנדר יודסין.
- ליקוט פירושים - מאת הרב אהרון חיטריק.
- ליקוטי ביאורים בספר התניא - מאת הרב יהושע קארף.
- פניני התניא - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.
- משכיל לאיתן - מאת הרב יקותיאל גרין.
- ביאור תניא - מאת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
- חסידות מבוארת ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
- תניא אור אין סוף - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מירושלים.
- טללי תשובה - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' יואל כהן. יצא לאור באלול תשס"ז.
- נר למשיחי - הרב טוביה בלוי.
- תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד
- מסילות בספר התניא - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, כסלו תשפ"א.
עיבודים
- מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית).
- תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
- תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שמטוב והרב דובי ליברמן, אייר תשע"ו.
- דרך ארוכה-קצרה - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז)
הוצאות הקשורות לתניא
- מספרים תניא - הרב מנחם מענדל קרומבי[47].
רחובות
בכפר חב"ד ובתל אביב מצויים רחובות הקרויים על שם הספר[48].
ראו גם
- קטגוריית תבניות ספר התניא בחב"דפדיה, הכוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד.
- התניא קדישא וכוחו האלוקי
- תרגומי התניא
- תולדות ספר התניא
- הדפסת ספר התניא
- חלוקת תניא
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
קישורים חיצוניים
- ספר התניא לקריאה
- ספר התניא באתר חב"ד-לייבורי.
- תניא מהדורת האלף.
- תניא מהדורא קמא באתר היברו-בוקס
- קישורי תוכן
- אדמו"ר הריי"צ, קדושת התניא, לקט סיפורים מרשימת אדמו"ר הריי"צ
- עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), מהו ספר התניא?
- אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא
- מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
- מפת התניא
- הרב מענדל וכטר, מה החידוש והצורך בספר התניא?, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- הוצאה לאור
- הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית
- התניא שלי, סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך שבועון בית משיח ערב פרשת וישלח י"ט כסלו תשפ"א
- שיעורים
- סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א.
- שיעורי תניא לילדים מאת הרב דובער ליפש - אתר 'ניצוצות'
- סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב יוסף יצחק אופן: חלק א', חלק ב'
- שיעורי בלוג וידאו מאת הרב יאיר כלב בנושא התניא: חלק א | חלק ב | חלק ג | חלק ד | חלק ה | חלק ו
- מדור שיעורים בשער היחוד והאמונה עם הרב נעם הרפז אתר itanya
- הרב חיים שלום דייטש שיעורים על פרק ח' ופרק ט'
- מדיה
- קטע מסרטון על מעלת ספר התניא
- הרבי מחלק תניא - י"א ניסן תשמ"ב
- הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף - י"א ניסן תשד"מ
- דורון הגי, דקה וחצי תניא, סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא
הערות שוליים
- ↑ הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן
- ↑ בהוראת הרבי
- ↑ אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא
- ↑ 'היום יום' ט' כסלו
- ↑ כינוי זה ניתן על ידי
- ↑ שיחת שבת פרשת נח תשכ"א
- ↑ להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו
- ↑ כינוי זה ניתן על ידי אדמו"ר הריי"צ[דרוש מקור]
- ↑ מענות קודש תש"נ מענה שעז.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"א עמוד 142:
- ↑ מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא בפטרבורג, וכנגד חמישים ושלוש.
- ↑ מתוך הסכמת בני המחבר
- ↑ מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"
- ↑ שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.
- ↑ התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב עזריאל זליג סלונים: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".
- ↑ רבינו האמצעי, ר' חיים אברהם ור' משה.
- ↑ הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.
- ↑ כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.
- ↑ רובן ככולן נאספו בספר אגרות קודש של רבינו הזקן.
- ↑ לא לאנשים פרטיים.
- ↑ ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק אגרת הקודש, ו3 בקונטרס אחרון.
- ↑ 86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס
- ↑ בית רבי פרק כ"א הארה ד'.
- ↑ ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.
- ↑ עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').
- ↑ אגרות קודש חלק ו' ע' קכג.
- ↑ קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע' קכה.
- ↑ קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע' קכח.
- ↑ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא.
- ↑ עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] ליקוט מענות תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).
- ↑ ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין צמצום לא כפשוטו - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'.
- ↑ שבת פרשת אחרי תשמ"ט.
- ↑ המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס היה מתנה את נסיעת הבחורים לרבי, בשינון י"ב פרקי תניא.
- ↑ אגרות קודש רבות, ראה למשל: א'קנג, ג'קעג, ג'רמח, ד'תרצט.
- ↑ ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":
- ↑ כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים
- ↑ מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, י"ח כסלו התשע"ג
- ↑ תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.
- ↑ אוצר החסידים, תשע"א.
- ↑ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל
- ↑ פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא, באתר חב"ד אף אם
- ↑ ההתועדות במלואה מופיעה בספר תורת מנחם - התוועדויות שנת תשמ"ב חלק א'.
- ↑ לשון הרבי: "בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו שאז לא יצא הדבר לפועל."
- ↑ ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.
- ↑ קישור לספר
- ↑ הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר תורת מנחם - תפארת לוי יצחק וליקוטי שיחות חלק י"ט ול"ט.
- ↑ הוספות לספר מספרים תניא
- ↑ בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'.