שלמה אהרן הניג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ליקוטי דיבורים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קובץ:סיום ספר תורה הראשון.jpg|ממוזער|הרב הניג (שני משמאל) במעמד סיום [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה הראשון לילדי ישראל]] ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] בסמוך ל{{ה|כותל המערבי}}. מימין לשמאל: הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של כפר חב"ד, הסופר הרב [[שמשון כהנא]], הרב [[יוסף צבי סגל]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] רבה של [[קראון הייטס]] ושליח [[הרבי]] למעמד, הסופר הרב הניג והרב [[חיים ריבקין]]]] | [[קובץ:סיום ספר תורה הראשון.jpg|ממוזער|הרב הניג (שני משמאל) במעמד סיום [[ספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה הראשון לילדי ישראל]] ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] בסמוך ל{{ה|כותל המערבי}}. מימין לשמאל: הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של כפר חב"ד, הסופר הרב [[שמשון כהנא]], הרב [[יוסף צבי סגל]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] רבה של [[קראון הייטס]] ושליח [[הרבי]] למעמד, הסופר הרב הניג והרב [[חיים ריבקין]]]] | ||
נולד לאביו הרב אפרים פישל הניג בירושלים. התחתן עם רעייתו מרת ברכה וקבע את מגוריו בעיר שם היה מחשובי חסידי חב"ד ומקושר לרבי בכל מאודו. | נולד לאביו הרב אפרים פישל הניג בירושלים. התחתן עם רעייתו מרת ברכה לבית משפחת רכשטפר וקבע את מגוריו בעיר שם היה מחשובי חסידי חב"ד ומקושר לרבי בכל מאודו. | ||
היה ממהדירי [[כתב אדמו"ר הזקן]] ומגדולי סופרי הסת"ם בארץ, וזכה להוראות מיוחדות מ[[הרבי]]. ידועים מקרים רבים ומיוחדים בהם הרבי הפנה אליו, כסופר סת"ם מומחה. העמיד דורות של סופרי סת"ם ובפרט בנוסח כתב אדמו"ר הזקן, שמעטים ידעו לדייק במסורה לגביו. | היה ממהדירי [[כתב אדמו"ר הזקן]] ומגדולי סופרי הסת"ם בארץ, וזכה להוראות מיוחדות מ[[הרבי]]. ידועים מקרים רבים ומיוחדים בהם הרבי הפנה אליו, כסופר סת"ם מומחה. העמיד דורות של סופרי סת"ם ובפרט בנוסח כתב אדמו"ר הזקן, שמעטים ידעו לדייק במסורה לגביו. | ||
גרסה מ־18:59, 12 במאי 2021
הרב שלמה אהרון הניג היה סופר סת"ם שכתב בכתב אדמו"ר הזקן. זכה לכתוב את ספרי התורה הכלליים של ילדי ישראל, בירושלים שבין החומות, החל מספר התורה הראשון בי"א ניסן תשמ"א.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב אפרים פישל הניג בירושלים. התחתן עם רעייתו מרת ברכה לבית משפחת רכשטפר וקבע את מגוריו בעיר שם היה מחשובי חסידי חב"ד ומקושר לרבי בכל מאודו.
היה ממהדירי כתב אדמו"ר הזקן ומגדולי סופרי הסת"ם בארץ, וזכה להוראות מיוחדות מהרבי. ידועים מקרים רבים ומיוחדים בהם הרבי הפנה אליו, כסופר סת"ם מומחה. העמיד דורות של סופרי סת"ם ובפרט בנוסח כתב אדמו"ר הזקן, שמעטים ידעו לדייק במסורה לגביו.
זכה להיות מסופרי הסת"ם שעסקו במלאכת הקודש, של כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל יחד עם הרב שמשון כהנא. את הספרים כתבו בבניין בית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה בין החומות בירושלים.
היה חבר מוסדות הנהלת תורת אמת חב"ד בירושלים, מנהל מבצע כשרות בעיר במשך עשרות שנים.
נפטר בראש חודש סיון תשפ"א, הלוויתו יצאה מבית ההלוויות "שמגר", עברה על יד בית הכנסת בשיכון חב"ד בירושלים, משם המשיכה להר הזיתים, שם נטמן.
משפחתו
- בתו, מרת דבורה רבינוביץ' - קרית גת
- בנו, ר' יוסף יצחק הניג - ירושלים
- בתו, מרת שושנה (רוזה) לבקיבקר - רמת מנחם בגין צפת
- בנו, ר' צבי הניג - נוה יעקב ירושלים
- בתו, מרת אסתר ירוסלבסקי - נחלת הר חב"ד
- בנו, ר' שניאור זלמן הניג - ביתר עילית
- בנו, ר' פישל הניג - כפר חב"ד
- בתו, מרת מרים מישולבין - נחלת הר חב"ד
- בנו, ר' שלום בער הניג - צפת
- בנו, ר' מרדכי הניג - כפר חב"ד
- בתו, מרת גיטי הכהן - ביתר עילית.
