אברהם יצחק קאהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
גרסה מ־00:25, 8 בפברואר 2010
רבי אברהם יצחק הכהן קאהן, היה האדמו"ר מתולדות אהרן, ממשיך דרכו של חמיו רבי אהרן ראטה, מייסד השושלת.
התפעל מה'ביטול'
בשנת תשי"ט ביקר האדמו"ר מ'תולדות אהרון' זצ"ל אצל הרבי. בעקבות ביקור זה השיבה משלחת של חסידי חב"ד ביקור גומלין בבית האדמו"ר. חברי המשלחת סיפרו אחר-כך, כי האדמו"ר הביע את התפעלותו העצומה מפשטות הליכותיו של הרבי, שבאה לידי ביטוי בכל מהלך ה'יחידות'. כך, למשל, כשנזקק הרבי לספר מסויים, נטל כסא שעמד בחדר ובעצמו עלה, חיפש והוריד את הספר ("האם הרבי לא יכול להשתמש בבחור או באברך שיסייע בכגון-דא?!", שאל האדמו"ר).
האדמו"ר מ'תולדות אהרן', אמר ששולחן ערוך אדמו"ר הזקן הוא נר לרגליו ולא מש משולחנו בכל עת ובכל זמן. בקשר לזה הביע בפני הרבי את צערו על כך שפוחתים ואוזלים מספר הלומדים בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. "לדעתי", אמר, "יש להדפיסו במחיר הקרן ולהפיצו בכל בתי ישראל ובפרט בין הלומדים".
במקום אחר [1] נמסר כי בביקור הראשון אצל הרבי דיבר שעה ארוכה על נושא זה - איזה מספרי החסידות שייכים ביותר להכנה לעבודת התפילה וכיוצא בהם.
ביקור נוסף קיים האדמו"ר מ'תולדות אהרן' אצל הרבי בשנים מאוחרות יותר.
כמו ליובאוויטש
בשנת תשמ"א בשיחה עם הגאון ר' אפרים אליעזר הכהן יאלעס, שבא לבקר אצל הרבי ביום ג', א' דחול-המועד פסח, אמר לו הרבי [2]: "ה'תולדות אהרן' - שעומד בראש ישיבה - ביקר פעם אצלי ודיבר לא כמו 'אנטי ליובאוויטש'.
נראה שהרב יאלעס לא ירד לסוף דעתו של הרבי אשר שב על דבריו: "ה'תולדות אהרן' ביקר לפני מספר שנים בניו-יורק ונפגשנו. שוחחנו בלימוד וכן גם עם אנשיו. הוא דיבר כמו ליובאוויטש - הוא הרי ידע שאני ליובאוויטש...".
"האם שקט בגבול"...
ועוד על הקשר עם האדמו"ר מ'תולדות אהרון' מפי אחד מחשובי אנ"ש: [3] "שנה אחת, בחנוכה, התקיימה התוועדות של הרבי, ובמהלכה דיבר על כך שגם בנות ידליקו נרות חנוכה. לאחרי שמיעת השידור החלטתי שמן הראוי ללכת אל האדמו"ר מ'תולדות אהרן' - שהיה קשור לרבי - ולמסור לו את תוכן הדברים.
"בשעה 8 בבוקר הלכתי לבניין ישיבת 'תולדות אהרן' [4] ושאלתי היכן חדרו של האדמו"ר. כשהגעתי לשם עמד משמש ליד הדלת וסירב להכניסני. אמרתי לו שזה דחוף והוא השיב כי האדמו"ר עדיין קודם התפילה. עמדתי על שלי והצעתי לו: תיכנס ותשאל את האדמו"ר, שנמצא כאן חסיד ליובאוויטש ורוצה למסור תוכן שיחה מהתוועדות של הרבי שהתקיימה לפני כמה שעות, האם יאפשר את כניסתי? באין-ברירה נכנס לשאול אדמו"ר הורה להכניסני. ביקשני לשבת ואני מסרתי לו באריכות את דברי הרבי והוא האזין ושמע בהדרת כבוד.
כשסיימתי ורציתי ללכת, עיכבני ושאל אותי: האם אתם עושים מבצעים בחנוכה אצל החיילים? השבתי: כן. שאל: לאן אתם הולכים? השבתי: לכל הארץ, אולם אני אישית נסעתי לבקעת הירדן, לבסיסים ולמוצבים. שאל: האם אתם מניחים תפילין עם החיילים? השבתי: כן. שאל: מה התגובות שלהם? השבתי: הם עושים זאת בשמחה ובהתלהבות.
האדמו"ר ביקש לשמוע פרטים על 'מבצע תפילין' וסיפרתי לו כמה וכמה סיפורים. שאל: איך מקבלים אתכם בצבא בכלל? השבתי: בסבר פנים יפות מאוד. הם מחכים שנבוא אליהם. שאל: בקשר למוצבים ולבסיסים בבקעת הירדן, באיזה תנאים החיילים נמצאים שם? כמו-כן התעניין במרחק בין המוצבים עד הגבול והאם שקט בגבול. לסיום אמר לי: הדברים שאתם עושים בשליחות הרבי הם חשובים מאוד ותמשיכו בהנחת תפילין לחיילים וכו', ובירך בהצלחה".[5]