ערב חג הפסח – הבדלי גרסאות

בנציון (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 59: שורה 59:


===סדר קרבן פסח===
===סדר קרבן פסח===
כפי שתיקן אדמו"ר הזקן בסידור, נוהגים לומר לאחר תפילת מנחה את סדר קרבן פסח, כפי שנעתק מספר 'סדר היום' לרבי מנשה בן מכיר{{הערה|על אף הקושיות שהקשה עליו היעב"ץ בסידורו, כפי שהרבי מתרץ קושיות אלו בהערותיו ל[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]].}}. הסיבה שאומרים זאת דווקא לאחר קרבן פסח היא מכיון שבזמן הגלות קריאת מעשה הקרבן עולה במקום הקרבתו{{הערה|כפי שנאמר: "ונשלמה פרים - שפתינו".}}, וכפי שבזמן בית המקדש הקרבת קרבן פסח נעשתה לאחרי קרבן התמיד של בין הערביים, כך גם לדורות אמירת סדר קרבן פסח נאמרת לאחר תפילת מנחה, שהיא כנגד תמיד של בין הערביים.
כיון שנוהגים להאריך באמירת סדר קרבן פסח ולאומרו בנחת ובעיון, יש להקדים את זמן תפילת מנחה כדי שלא יצטרכו להזדרז באמירתו.
הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.




==ערב פסח שחל בשבת==
==ערב פסח שחל בשבת==
ערב פסח שחל בשבת, הוא קביעות נדירה מאוד, שיש לה השלכות רבות בכל הנוגע להכנות לחג הפסח:
ערב פסח שחל בשבת, הוא קביעות נדירה מאוד, שיש לה השלכות רבות בכל הנוגע להכנות לחג הפסח:
*'''שבת הגדול''' - על אף ששבת הגדול נקבעה לשבת שלפני פסח, בקביעות כזו עורר הרבי לנצל את השבת שלפני שבת הגדול לדבר ולעורר על ההכנות לחג הפסח, ועל ההלכות המיוחדות השייכות לשבת בקביעות כזו.
*'''הקדמת תענית בכורות''' - בקביעות שערב חג הפסח חל בשבת, ולא ניתן להתענות בשבת כפי המנהג של 'תענית בכורות', מהדרים גם שלא להתענות ביום שישי כדי שלא להכינס לשבת מתוך צום ותענית, ומקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו, [[י"ב ניסן]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|1=על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66. וראה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf לוח יומי הלכה למעשה פסח תשפ"א עמוד יח], שכתב שכדאי להחמיר ולשמוע סיום גם ביום שישי.}}.
*'''הקדמת תענית בכורות''' - בקביעות שערב חג הפסח חל בשבת, ולא ניתן להתענות בשבת כפי המנהג של 'תענית בכורות', מהדרים גם שלא להתענות ביום שישי כדי שלא להכינס לשבת מתוך צום ותענית, ומקדימים את תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו, [[י"ב ניסן]]{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תע, ז.}}, ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי{{הערה|1=על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66. וראה ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/23-03-2021-17-19-09-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf לוח יומי הלכה למעשה פסח תשפ"א עמוד יח], שכתב שכדאי להחמיר ולשמוע סיום גם ביום שישי.}}.
*'''הקדמת [[בדיקת חמץ]]''' - מקדימים ביום אחד את בדיקת החמץ ועורכים אותה ביום חמישי בלילה, אור לי"ג ניסן. בדיקת החמץ הינה כהלכתה בכל שנה, ובודקים גם במקום שבו יאכלו סעודת שבת.
*'''הקדמת [[בדיקת חמץ]]''' - מקדימים ביום אחד את בדיקת החמץ ועורכים אותה ביום חמישי בלילה, אור לי"ג ניסן. בדיקת החמץ הינה כהלכתה בכל שנה, ובודקים גם במקום שבו יאכלו סעודת שבת.
שורה 69: שורה 75:
*'''הכנות לפסח''' - הפרשת חלה, הכנת מי מלח, בדיקת המצות
*'''הכנות לפסח''' - הפרשת חלה, הכנת מי מלח, בדיקת המצות
*'''תפילת שחרית''' - מקדימים להתפלל ומפטירין וערבה
*'''תפילת שחרית''' - מקדימים להתפלל ומפטירין וערבה
*'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין אין מבשלים מיני חמץ שדרכן להידבק בהיורה וצלחת{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ
*'''סעודת שבת''' - לסעודת שבת אין להכין תבשילי חמץ שדרכם להידבק בסירים ובכלי האכילה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סימן תמד סעיף ח.}}, וכיום נוהגים להשתמש לסעודה בכלים חד פעמיים אותם זורקים בסיום הסעודה במקום הפקר. בנטילת ידיים דווקא, החשיבות באכילת חמץ
*'''ביעור חמץ''' - אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. והאופן ההלכתי לבער
*'''ביעור חמץ''' - אחר סעודת שחרית קודם שעה החמישית מבטלים החמץ ואומרים הנוסח הרגילה של כל חמירא. והאופן ההלכתי לבער
*אומרים ההגדה וסדר קרבן פסח אחר מנחה  
*אומרים ההגדה וסדר קרבן פסח אחר מנחה  
*'''סדר קרבן פסח וסדר ההגדה'''
*'''הדלקת נרות של יום טוב'''
*'''הדלקת נרות של יום טוב'''