כתר שם טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קופיץ בערפו (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הספר '''כתר שם טוב''' הינו ספר המלקט תורות שאמר [[הבעל שם טוב]]. הספר לא נכתב על ידי [[הבעל שם טוב]] אלא על ידי ר' אהרן הכהן. הספר הודפס לראשונה חלק א בשנת [[תקנ"ד]] וחלק ב בשנת [[תקנ"ה]] ואחר כך פעמים נוספות במשך מאתיים השנים האחרונות. | הספר '''כתר שם טוב''' הינו ספר המלקט תורות שאמר [[הבעל שם טוב]]. הספר לא נכתב על ידי [[הבעל שם טוב]] אלא על ידי ר' אהרן הכהן. הספר הודפס לראשונה חלק א בשנת [[תקנ"ד]] וחלק ב בשנת [[תקנ"ה]] ואחר כך פעמים נוספות במשך מאתיים השנים האחרונות. | ||
בשנת [[תשל"ג]] הוציאה מערכת "[[אוצר החסידים]]", על פי הוראת [[הרבי]], ההדרה ראשונה של הספר עם תיקונים והוספות על המהדורה המקורית ובשנת [[ | בשנת [[תשל"ג]] הוציאה מערכת "[[אוצר החסידים]]", על פי הוראת [[הרבי]], ההדרה ראשונה של הספר עם תיקונים והוספות על המהדורה המקורית ובשנת [[תשס"ו]] הודפסה מהדורה נוספת. | ||
בשנת [[תשס"ד]] מערכת [[אוצר החסידים]] סידרה את כל הספר מחדש; השלמות ותיקונים על פי המקורות מהם ליקט המחבר עצמו את כל הדרושים, ציוני המקורות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הוספת הערות, ציונים ומפתחות. כמו כן נוספו בו ליקוט מספרי [[רבותינו נשיאינו]] ותלמידיהם - עניינים השייכים למורנו הבעש"ט. בולטת ביניהם ההוספה של [[שבע התורות]] של הבעל שם טוב ששמע אדמו"ר הרש"ב בגן עדן, עם כל הסיפורים סביב מאורע זה. מהדורה זו נקראה בשם '''כתר שם טוב השלם'''. | |||
הספר נערך ונסדר על ידי ר' [[יעקב עמנואל שוחט]]. | |||
==מעלת הלימוד בספר== | ==מעלת הלימוד בספר== | ||
בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]): | בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]): | ||
{{ציטוט|תוכן=קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת: | |||
הוד אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, [[אור תורה]] ו[[תניא]]... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני [[קריאת שמע]] שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים | הוד אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, [[אור תורה]] ו[[תניא]]... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני [[קריאת שמע]] שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים}}. | ||
בתחילת הנשיאות של הרבי הוא ציטט כמה פעמים שיחה זו של הרבי הריי"צ, וכמו כן ביקש הרבי שכאשר נכנסים לדירה, דבר ראשון להכניס לדירה את שלושה ספרים אלו. | בתחילת הנשיאות של הרבי הוא ציטט כמה פעמים שיחה זו של הרבי הריי"צ, וכמו כן ביקש הרבי שכאשר נכנסים לדירה, דבר ראשון להכניס לדירה את שלושה ספרים אלו. | ||
גרסה מ־17:19, 24 במאי 2022
הספר כתר שם טוב הינו ספר המלקט תורות שאמר הבעל שם טוב. הספר לא נכתב על ידי הבעל שם טוב אלא על ידי ר' אהרן הכהן. הספר הודפס לראשונה חלק א בשנת תקנ"ד וחלק ב בשנת תקנ"ה ואחר כך פעמים נוספות במשך מאתיים השנים האחרונות.
בשנת תשל"ג הוציאה מערכת "אוצר החסידים", על פי הוראת הרבי, ההדרה ראשונה של הספר עם תיקונים והוספות על המהדורה המקורית ובשנת תשס"ו הודפסה מהדורה נוספת.
בשנת תשס"ד מערכת אוצר החסידים סידרה את כל הספר מחדש; השלמות ותיקונים על פי המקורות מהם ליקט המחבר עצמו את כל הדרושים, ציוני המקורות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הוספת הערות, ציונים ומפתחות. כמו כן נוספו בו ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו ותלמידיהם - עניינים השייכים למורנו הבעש"ט. בולטת ביניהם ההוספה של שבע התורות של הבעל שם טוב ששמע אדמו"ר הרש"ב בגן עדן, עם כל הסיפורים סביב מאורע זה. מהדורה זו נקראה בשם כתר שם טוב השלם.
הספר נערך ונסדר על ידי ר' יעקב עמנואל שוחט.
מעלת הלימוד בספר
בחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז תש"ט התוועד הרבי הריי"צ ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; כתר שם טוב, אור תורה ותניא. וז"ל (בתרגום ללה"ק):
קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד אהבת ישראל, אהבת חינם, וכפי שמקובל אצל חסידים, שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
הוד אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור תורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם יחידות ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים
.
בתחילת הנשיאות של הרבי הוא ציטט כמה פעמים שיחה זו של הרבי הריי"צ, וכמו כן ביקש הרבי שכאשר נכנסים לדירה, דבר ראשון להכניס לדירה את שלושה ספרים אלו.
