כתובה: הבדלים בין גרסאות בדף
(לעריכה דחוף...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל. | ב[[מסכת כתובות]] יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל. | ||
בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי. | בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]], שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי{{מקור}}. | ||
סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור{{הערה|נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.}} | סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור{{הערה|נכון לשנת תשפ"א, שווה ערך לכ-8,000 ש"ח.}}. | ||
==נוסח הכתובה== | ==נוסח הכתובה== | ||
גרסה מ־09:10, 2 במרץ 2021
הכתובה היא מסמך ההתחייבות של החתן כלפי הכלה. כלולים בו: חובותיו מן התורה ומדרבנן, כשאחד העיקריים שבהם הוא התחייבותו לפצות את האשה במקרה של גירושין בסכום של 200 זוז אם הייתה בתולה, ו-100 זוז אם הייתה נשואה קודם. המסמך כתוב בשפת הארמית.
את הכתובה כותבים במשך היום וחותמים עליה שני עדים. בשעת החופה בין האירוסין לנישואין מפסיקים על ידי הקראתה. ולאחר מכן החתן או הרב מעבירים אותה לכלה.
במסכת כתובות יש מחלוקת תנאים האם התחייבות תשלום הפיצויים שבכתובה הוא מדאורייתא או שזוהי תקנת חז"ל.
בראש הכתובה מבקש החתן מהכלה "היי לי לאשה כדת משה וישראל", ובחסידות מוסבר שהכוונה ב'דת משה וישראל' היא שהקשר ביניהם לא יתבסס על תכונות גשמיות וכדומה, אלא על דבר שנעלה מהבנתם של האיש והאשה, מהמקיף העליון שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שדווקא בכוחו לפעול שהקשר בין האיש והאשה יהיה קשר נצחי[דרוש מקור].
סכום הכסף עליו מתחייב החתן בכתובה הוא כ-8 ק"ג כסף טהור[1].
נוסח הכתובה
נוסח חב"ד בכתובה מקורו בספר 'נחלת שבעה'. יש לדייק מאוד בנוסח הכתובה בשמות החתן והכלה, ובשמות העדים, והדבר צריך להיעשות על ידי רב המומחה לדבר היות וטעויות קטנות יכולות לפסול את הכתובה ולגרום לבעיות משמעותיות בכשרות הנישואין.
הכתובה בנוסח חב"ד מעוטרת בפסוק: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה שבנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל"[2], ופותחת במילים "בסימן טוב ובמזל טוב".
הכתובה נכתבת ונאמרת בשפה הארמית.
לקריאה נוספת
- מההזמנה ועד התנאים, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 14
| חתונה | ||||
|---|---|---|---|---|
| הכנות לחתונה | גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה | |||
| מהלך החתונה | שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |||
| נישואין והנהגת הבית | שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין | |||
| ניגונים | מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר | |||
| ערכים קרובים | גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני | |||