פורים דמוקפין – הבדלי גרסאות

בנציון (שיחה | תרומות)
בנציון (שיחה | תרומות)
שורה 35: שורה 35:
הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה| שאילתא סז}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז}} מ"מ [[אלו ואלו דא"ח]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך}}.
הרבי הביא מה[[שאילתות]]{{הערה| שאילתא סז}} ובה"ג{{הערה|סוף הלכות מגילה}} שגם שושן פורים הוא [[שבועות|כיום שניתנה בו תורה]] ולכן מצוה להרבות בו בסעודה, ואף שבהלכה מובא רק שצריך להרבות '''קצת''' בסעודה{{הערה|רמ"א או"ח סימן תרצ"ז}} מ"מ [[אלו ואלו דא"ח]]{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך}}.
===בתורת החסידות===
===בתורת החסידות===
==== שושנה ====
הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.
הרבי מסביר כי השם שושן מלשון שושנה, כשם ששושנה נותנת ריחה כאשר הקוצים הסובבים אותה דוקרים אותה, כך על ידי קושי השיעבוד מגלה הדבר כוחות נעלמים ביהודים.


שורה 46: שורה 47:


זהו גם ענין ה"גורל"{{הערה|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}.
זהו גם ענין ה"גורל"{{הערה|"פור הוא הגורל".}} שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] מגילת אסתר צב, ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ס"ע קפט ואילך. וש"נ.}} שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים{{הערה|1=הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).}}, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים{{הערה|1=תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה [[תורה אור]] שם צה, סע"ד ואילך. ספר המאמרים מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.}}, ועל אחת כמה וכמה [[פורים]] עצמו{{הערה|1=ראה [[תורה אור]] שם קכא, א. ספר המאמרים מלוקט שם. וש"נ.}}.
==== כיום שניתנה בו תורה ====
מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים,{הערה|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.} כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה|[[שיחות קודש]] תשל"ז עמוד 508 ואילך.}}.


{{פורים}}
{{פורים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]