קריאת המגילה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
קרדיט: התקשרות 814 |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==החייבים בקריאתה== | ==החייבים בקריאתה== | ||
המשנה ב[[מסכת ערכין|ערכין]]{{הערה|פרק ב', משנה ב'.}} מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה{{הערה|וכמפורש במגילה דף ד' ע"א.}}. עם זאת, התוספתא{{הערה|במגילה ב ז.}} מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה{{הערה|בעל הלכות גדולות, מיישב סתירה זו על ידי שנשים וילדים אכן פטורים מקריאתה, אך חייבים בשמיעתה (הלכות מגילה ד"ה '''תנו רבנן''').}}. | המשנה ב[[מסכת ערכין|ערכין]]{{הערה|פרק ב', משנה ב'.}} מביאה ברייתא, לפיה כלל עם ישראל חייבים בקריאת המגילה, ואף כשרים לקרותה. הגמרא שם מבארת, שברייתא זו כוללת אף נשים, לאור הטעם שהביא רבי יהושע בן לוי שכיון שאף הן היו באותו הנס, חייבות הן בקריאתה{{הערה|וכמפורש במגילה דף ד' ע"א.}}. עם זאת, התוספתא{{הערה|במגילה ב ז.}} מביאה דין שונה, לפיו לא כולם כשרים להוציא ידי חובה בקריאתם, ואף ישנם אשר אינן חייבים בקריאתה{{הערה|בעל הלכות גדולות, מיישב סתירה זו על ידי שנשים וילדים אכן פטורים מקריאתה, אך חייבים בשמיעתה (הלכות מגילה ד"ה '''תנו רבנן''').}}. | ||
==מנהי חב"ד== | |||
*הרבי היה שומע את המגילה מעומד{{הערה|'אוצר' עמ' רנה (וכמדומה כך נפוץ בין אנ"ש. וראה כף החיים תר"צ ס"ק ב).}}. | |||
*קודם קריאת המגילה, יש לכפול את המגילה כאיגרת{{הערה|שו"ע סי' תר"צ סעיף יז, וראה כף-החיים שם ס"ק קב. וכ' שם ס"ק קג מהפרמ"ג, שיש להיזהר שלא תהיה נגררת על גבי קרקע, ואף לא תלויה מעל השולחן.}}, לשלושה חלקים{{הערה|[[ספר המנהגים]], 'אוצר' עמ' רנה.}}. | |||
*באם אדם לא הצליח לשמוע תיבה או פסוק, עליו לקרוא זאת מיד עד המקום בו אוחזר הקורא, בכדי שלא יאלץ לטרוח ולחפש קריאה נוספת שאוחזת במקום בו נעצר{{הערה|ראה שו"ע סי' תר"צ ס"ג-ו ונו"כ, משנה-ברורה שם ס"ק יט.}}. | |||
*מכים 'המן' כמה פעמים במשך הקריאה, במקום שנזכר 'המן' בתואר נוסף, כגון 'האגגי', 'הרע' וכדומה{{הערה|ספר-המנהגים שם. מתואר שלעיתים קרובות, היה הרבי מכה ברגלו (הימנית או השמאלית) בכל 'המן', ובמקום שנזכר באיזה תואר היתה ההכאה מורגשת יותר ובמשך זמן רב יותר (ראה ב'אוצר' עמ' רנז, וב'התקשרות' בשנים קודמות).}}. | |||
*בקריאת המגילה קוראים כשתי המסורות: "להרוג ולאבד / ולהרוג ולאבד"{{הערה|מגילת אסתר, ח,יא.}} "ואיש לא עמד בפניהם / ואיש לא עמד לפניהם"{{הערה|שם, ט,ב.}}{{הערה|ספר המנהגים שם.}} | |||
*נוהגים לומר ארבעה פסוקים בקול רם: 'איש יהודי'{{הערה|מגילת אסתר ב,א.}}, 'ומרדכי יצא'{{הערה|ח, טו.}}, 'ליהודים'{{הערה|ח, טז.}}, 'כי מרדכי' {{הערה|י, ג.}}. וה[[בעל קורא]] חוזר וקורא אותם. את עשרת בני המן צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש'{{הערה|שם ט, ו.}} עד לאחר תיבת 'עשרת'{{הערה|ט, י.}}. הציבור קורא אותם תחילה. | |||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]][[קטגוריה:מגילת אסתר]] | [[קטגוריה:פורים]][[קטגוריה:מגילת אסתר]] | ||