שבת זכור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (מספיק קישור פניני אחד בערך) תגית: שחזור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
השבת הסמוכה ל[[חג הפורים]] נקראת בשם '''שבת זכור''' (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית | השבת הסמוכה ל[[חג הפורים]] נקראת בשם '''שבת זכור''' (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמלק"), ובה קוראים את אחד מתוך [[ארבע פרשיות]] שתקנו [[חז"ל]] [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בחודש אדר בנוסף ל[[פרשת השבוע]]. | ||
בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה ל[[המן#מחיית זכרו|מחיית זכרו של המן]], כפי שקוראים ב[[מגילת אסתר]]. | בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה ל[[המן#מחיית זכרו|מחיית זכרו של המן]], כפי שקוראים ב[[מגילת אסתר]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה ל[[פורים]] [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל [[שושן פורים]] בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובשני קוראים את "פרשת זכור"{{הערה|[[ספר דברים]] פרק כה, פסוקים יז-יט.}}. | פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה ל[[פורים]] [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל [[שושן פורים]] בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את [[פרשת השבוע]] ובשני קוראים את "פרשת זכור"{{הערה|[[ספר דברים]] פרק כה, פסוקים יז-יט.}}. | ||
בשבת זכור לא קוראים את ה[[הפטרה]] הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר | בשבת זכור לא קוראים את ה[[הפטרה]] הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק{{הערה|שמואל א' פרק ט"ו. למנהג חב"ד מתחילים מפסוק ב'.}}. | ||
אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור. | אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית | רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית עמלק הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' [[זלמן זעזמער]] התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' [[בנימין קלעצקער]] לעמלק בעת קריאת פרשת זכור. | ||
בשבת זכור [[תרל"ב]] התקיימה סעודת התנאים של הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג]], [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אז [[מאמר]] דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית". | בשבת זכור [[תרל"ב]] התקיימה סעודת התנאים של הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג]], [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר אז [[מאמר]] דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית". | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בשנת [[תשכ"ט]] הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה. | בשנת [[תשכ"ט]] הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב ב[[נחלת הר חב"ד]] בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־13:23, 18 בפברואר 2021
השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת בשם שבת זכור (ובכתבי הגאונים מכונה גם בשם "שבת מחיית עמלק"), ובה קוראים את אחד מתוך ארבע פרשיות שתקנו חז"ל לקרוא בתורה בחודש אדר בנוסף לפרשת השבוע.
בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה למחיית זכרו של המן, כפי שקוראים במגילת אסתר.
בהלכה
המקור לקריאה המיוחדת בתורה מופיע במשנה מסכת מגילה[1].
פרשת זכור נקראת בשבת הסמוכה לפורים [דהיינו שבת הקודמת לי"ד אדר], ואף כשחל שושן פורים בשבת, קוראים קריאה זו בכל המקומות בשבת שלפני פורים דפרזים. בשבת זו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשת השבוע ובשני קוראים את "פרשת זכור"[2].
בשבת זכור לא קוראים את ההפטרה הרגילה של הפרשה, וקוראים במקום זה הפטרה מיוחדת העוסקת במעשיו של שמואל לאחר שקיבל את הציווי למחות את זכר עמלק[3].
אם שכחו לקרות פרשת זכור, יש לה תשלומים ויכולים לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.
בשבת זו אין אומרים "אב הרחמים" קודם תפילת מוסף, אך אומרים "צדקתך" במנחה.
החיוב ההלכתי
בשונה משאר הפרשיות המיוחדות הנקראות בחודש אדר, הרבה פוסקים קבעו להלכה ששמיעת פרשת זכור היא מצווה דאורייתא, ואף נשים וילדות מקפידות להגיע לבית הכנסת ולשמוע את הקריאה בשבת זו.
רבים מקפידים להדר בשבת זו לשמוע את הקריאה מתוך ספר תורה מהודר, ומפי בעל קורא המקפיד על דקדוקי טעמי המקרא הניקוד וההברה.
בחסידות חב"ד
רבותינו נשיאינו התוועדו ואמרו מאמרים רבים בשבת זכור, כשעיקר הדברים נסב על משמעות מחיית עמלק הרוחני, והסבירו לרוחב ולעומק את גודל השנאה אליו. הדברים פעלו עד כדי כך שחסידים אכן פיתחו שנאה פנימית לעמלק, עד שהחסיד ר' זלמן זעזמער התקרב לחסידות רק בעקבות ראיית גודל השנאה של ר' בנימין קלעצקער לעמלק בעת קריאת פרשת זכור.
בשבת זכור תרל"ב התקיימה סעודת התנאים של הרבנית דבורה לאה גינזבורג, אדמו"ר המהר"ש אמר אז מאמר דיבור המתחיל "המגיד מראשית אחרית".
באחת השנים התוועד אדמו"ר הריי"צ בשבת זכור, וביאר במאמר דרגות שונות במחיית עמלק, וכאשר במהלך השבוע הגיע אחד החסידים אל הרבי לקראת חג הפורים ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי שאם היה מגיע מוקדם יותר, לפני שבת, היה מדבר במאמר אודות דרגה עמוקה יותר במחיית עמלק.
בשנת תשכ"ט הגיעה הקבוצה הראשונה של חסידי חב"ד להתיישב בנחלת הר חב"ד בערב שבת זכור, ומאז נקבעה שבת זכור כתאריך ההתייסדות של השכונה.
קישורים חיצוניים
- הרב יהודה לייב נחמנסון, דיני שבת זכור
- שבת זכור - הכנה לפורים, עיבוד משיחת הרבי על משמעות השבת
| חג הפורים | ||
|---|---|---|
| ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
| מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
| מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
| מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
| ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
| התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
| ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) | |