516
עריכות
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ארבעת ערי הקודש}}'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]]. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים מאז שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בקהילות שונות. | {{ארבעת ערי הקודש}}'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר ב[[ארץ הקודש]]. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים מאז שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בקהילות שונות. | ||
== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר == | ==תולדות היישוב החבד"י בירושלים== | ||
בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מ[[חברון]] לירושלים, בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת [[תר"ט]] מנתה הקהילה כ-30 משפחות. | |||
עוד סיבה להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים}}. | |||
בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היה 103 משפחות חב"דיות בירושלים. | |||
בית הכנסת של החסידים שכן ב[[עיר העתיקה]] ומאוחר יותר קיבלה את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]]. | |||
====ישיבת תורת אמת ירושלים==== | |||
{{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}} | |||
לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים. | |||
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]], אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת [[תשכ"ד]], אז הוחזר לה שמה המקורי{{הערה|1=על פי הצעת הר' [[טוביה בלוי]], [http://www.col.org.il/files/0.90912591259_6731545.pdf לקט ופרט חלק חמישי, אות עד].}}. | |||
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל. | |||
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים. | |||
=== ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר === | |||
{{ערך מורחב|ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש}} | |||
[[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]] | [[קובץ: ירושלים2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי]] | ||
שורה 16: | שורה 40: | ||
== קהילות חב"ד בעיר == | == קהילות חב"ד בעיר == | ||
בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" שכן ב[[עיר העתיקה]]. | |||
בית הכנסת של החסידים | |||
כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]]. | כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]]. |
עריכות