כפר חב"ד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 |משפיעים בבירה=
 |גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], ועוד
 |מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[בית חינוך ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד
 |בתי כנסת=22 בתי כנסת
 |מספר משפחות=2,500 משפחות כ"י
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 ===ייסוד הכפר===
 [[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
-[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] [[תש"ט]].]]
+[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט.]]
 [[קובץ:כפר חב"ד חסידים.jpeg|ממוזער|250px]]
 להקמת כפר חב"ד קדמה יזמה להקמת ישוב חב"די שהחלה בשנת [[תש"ד]], אז הציע הרב [[אליעזר קרסיק]] להקים ישוב בו יגורו חסידי חב"ד, שיפתחו מפעלים ויעבדו בחקלאות ועל ידי הרווחים יממנו את המוסדות שיוקמו ביישוב.
 ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובשלהי שנת [[תש"ז]] נסע הרב קרסיק למחנות העקורים באירופה, בדק את הלך הרוח אצל החסידים שברחו מברית המועצות ולאחר מכן נסע אל [[הרבי הריי"צ]] ויחד עם גיסו הרב [[משה גוראריה]], שניהם מראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], נכנסו ליחידויות רבות במהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]]. בסוף חודש זה נקרא מר [[שניאור זלמן שזר]] ל[[יחידות]] בה הציע לו אדמו"ר הריי"צ את הקמת היישוב החב"די.
 זמן רב ארך עד שהוקם היישוב, וב[[י"ט כסלו]] [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ובעקבות שיחה זו הפגישם שזר עם מר אברהם הרצפלד ועוד בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה. ראשי אגו"ח פעלו כל העת יחד עם שזר ובהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדי לעזר להם נשלחו הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]].
-ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו החסידים ביישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] [[תש"ט]] הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.
+ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]], פעלו בכדי לאתר שטח מתאים, והוחלט על ספריא - כפר ערבי נטוש. ב[[חודש אייר]] תש"ט התיישבו החסידים ביישוב הערבי ספריא, וב[[כ"א אייר]] תש"ט הוקם היישוב באופן רשמי, כאשר חברי הנהלת אגו"ח היו אלו שסייעו בכל מאודם למתיישבים להיקלט כראוי, יחד עם ועד מטעם הפליטים שהגיעו אך לא מכבר לארץ. תחילה התיישבו החסידים בבתים הנטושים של ספריא ורק לאחר מספר שנים קיבלו שטחים מהמדינה, על מנת לגור בהם ולעבדם.
 בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר [[תש"ט]] שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.
-במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
+במשך השנים תש"ט-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד.
 לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר.
@@ שורה 71: / שורה 71: @@
 אחת הפעולות הראשונות שעשה הרבי בנושא, הייתה שיחה מיוחדת עם מר זלמן שזר ששהה באותה תקופה בארצות הברית.
-ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע [[הרבי הריי"צ]] למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש.
+ה'יחידות' של מר שזר ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו [[הרבי הריי"צ]] את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש.
 באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות.
@@ שורה 134: / שורה 134: @@
 באמצע [[חודש אייר]] [[תש"ט]] התיישבו קבוצה גדולה של עולים חסידי חב"ד בכפר הערבי המטוש 'ספריא'.
 במקביל לפלישה, עסקו ראשי אגו"ח - יחד עם חתנו של הרבי, [[הרש"ג]], ששהה באותו זמן בארץ לצורך סיוע לעולים - במשא ומתן אינטנסיבי עם ראשי הסוכנות היהודית לקבלת כפר ספריא לידיהם באופן רשמי. המאמצים אכן צלחו, ובכ"ג אייר, ימים ספורים אחרי הפלישה החב"דית המעשית, העניק ראש המחלקה להתיישבות בסוכנות מר [[לוי אשכול]] את האישור להתיישבות מאה משפחות חב"דיות בכפר ספריא:
 בהתאם לבקשת אגו"ח והרש"ג, התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.
@@ שורה 165: / שורה 165: @@
 *[[תשי"ב]]-מוקמת [[תחנת הרכבת כפר חב"ד]].
 *[[תשט"ו]]-מוקם [[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.
-*[[א' אייר]] [[תשט"ז]]-נרצחים ארבעה בחורים ומדריך מ[[בית ספר למלאכה]].
+*[[א' אייר]] [[תשט"ז]]-נרצחים ארבעה בחורים ומדריך מבית ספר למלאכה.
 * [[תשי"ז]]- מוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].
 *[[תשי"ט]]-מוקמם [[סניף קה"ת כפר חב"ד]] עקב [[רצח יד החמישה]].
@@ שורה 172: / שורה 172: @@
 *[[תשל"ג]]-מוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]] .
 *[[תשל"ד]]-מוקם [[כפר חב"ד ב']].
-*[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]]-נפטר רבה של כפר חב"ד [[שניאור זלמן גרליק]].
+*[[ח' סיוון]] תשל"ד-נפטר רבה של כפר חב"ד [[שניאור זלמן גרליק]].
 *[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]]-נחנך [[בית מנחם]] בכפר חב"ד.
 *[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]]-נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]].
@@ שורה 205: / שורה 205: @@
 בשנת [[תשע"ו]] קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.
-הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9A-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%99%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%95-%D7%A9/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.
+הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.
-הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a4%d7%a8-%d7%97%d7%91%d7%93/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.
+הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר ע"ה. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.
 == מוסדות וגופים השוכנים בכפר ==
 [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
 *בית אגודת חסידי חב"ד [[770 כפר חב"ד]].
 *[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
@@ שורה 244: / שורה 243: @@
 *"[[770 בכפר חב"ד|770]]".
 *ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]].
-*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. [[משפיע]] ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
+*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב ביהכ"נ: הרב [[אליעזר ברוד]]. משפיע ביהכ"נ: הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]].
 *[[רייטשיק שול]]. ע"ש הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב ביהכ"נ: הרב אשר אייזנבאך.
 *ברק'ה שול. ע"ש הרב שלום דובער ליפסקר{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}.
@@ שורה 262: / שורה 261: @@
 *[[בית ספר למלאכה]].
 *[[בית רבקה כפר חב"ד|בית רבקה]]
 *ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
 *ישיבת [[אור תמימים]]. ראש הישיבה: הרב [[שניאור זלמן גפני]].
 *מוסדות [[אור שמחה]].
@@ שורה 272: / שורה 271: @@
 * המועצה האזורית שדות דן.
 * מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
 * מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
 * מרפאת קופת "מאוחדת".
 * אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
 * אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]). באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
 *אולם התלמוד תורה.
@@ שורה 295: / שורה 294: @@
 רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"מאחורי הדבש") ופרדסי הדר.
-בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד|בגדים]], תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.
+בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות, 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "מאחורי הדבש" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.
 סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.
@@ שורה 303: / שורה 302: @@
 *'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
 * '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
 *'''קו 131''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה (הקו עובר גם באלעד).
-* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מ[[נחלת הר חב"ד]] לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.
+* '''קו 548''' - מ[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] לכפר חב"ד וחזרה. הקו יוצא מנחלת הר חב"ד לכפר חב"ד בבוקר, וחוזר בערב. פועל רק בחלק מימי השבוע ובשעות שונות. קו תלמידים.
 *'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
@@ שורה 311: / שורה 310: @@
 תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.
 עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.
 ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].
@@ שורה 324: / שורה 323: @@
 בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.
 בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.
 אחריו בתפקיד כיהן הרב [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']], כיום מכהן בתפקיד היו"ר הרב [[נחמן רייכמן]].
@@ שורה 330: / שורה 329: @@
 לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:
-הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]].
+הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל ללא לאות בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.
 ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
@@ שורה 380: / שורה 379: @@
 * '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
 *'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''
-*'''[https://kfar-chabad.com/%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9c%d7%aa%d7%95%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%9d מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
+*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
 ;מדיה
 *[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת [[תשכ"א]] - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר - [[חב"ד און ליין]]
@@ שורה 388: / שורה 387: @@
 ;כתבות היסטוריות
-*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%94%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95_%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%B4%D7%93_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
+*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב״ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - [[חב"ד און ליין]]
 *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
 *שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] אייר תשע"ו