יצחק ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]] | [[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]] | ||
הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]] | הרב '''יצחק ריבקין''' ([[כ"ב תשרי]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז תשרי]] [[תש"ב]]), היה מרבני חב"ד ב[[עיירה]] [[שווינציאן]]. נרצח ב{{ה|שואה}} על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. | נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] שב[[ליטא]] לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. | ||
הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני | הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז הבריח את הגבול ל[[פולין]] כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של [[וילנא]] הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים. | ||
נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]] - [[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] | נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]] - [[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם [[שוחט]] קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה ל[[שו"ב]] בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד ב[[שווינציאן]] שבליטא. | ||
ב[[י"ז תשרי]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]]. | ב[[י"ז תשרי]], יום ב' של [[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]]. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]]. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | |||
גרסה מ־06:41, 6 בספטמבר 2021
הרב יצחק ריבקין (כ"ב תשרי תרנ"ט – י"ז תשרי תש"ב), היה מרבני חב"ד בעיירה שווינציאן. נרצח בשואה על קידוש השם בידי הגרמנים יחד עם כל בני קהילתו.
תולדות חיים
נולד בשמיני עצרת בשנת תרנ"ט בעיירה קורניץ שבליטא לאביו הרב מנחם צבי ריבקין.
הרב ריבקין למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עד שנת תרע"ה, לאחר מכן למד ולימד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג עד שנת תרפ"ב לערך, שאז הבריח את הגבול לפולין כדי להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות מלחמת העולם הראשונה. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל הסמכה לרבנות מרבה של וילנא הרב חיים עוזר גרודזינסקי ומרבני וילנא נוספים.
נשא לאשה את ביתו של ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים תרצ"א - תרצ"ב לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל אדמו"ר הריי"צ שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד שחיטה, היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת תרצ"ג נתמנה לשו"ב בעיירה קולוניא-נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת תרצ"ו. מאז ועד שנת תש"ב היה רבה של קהילת חב"ד בשווינציאן שבליטא.
בי"ז תשרי, יום ב' של חול המועד סוכות תש"ב נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני העיירה שווינציאן. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' אליהו לייב ריבקין.
משפחתו
- בנו, ר' אליהו לייב ריבקין, כפר חב"ד.