תומכי תמימים לוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←בתקופת הקורונה) |
||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
===בתקופת ה[[קורונה]]=== | ===בתקופת ה[[קורונה]]=== | ||
לאחר סגירת מוסדות | לאחר סגירת מוסדות הלימודים, תות"ל לוד הייתה הישיבה הראשונה שפתחה שיעורים דרך מערכת טלפונית עם סדר יום מלא. | ||
בתחילת [[סיון]] [[תש"פ]] פתחה רשת סניפים | בתחילת חודש [[סיון]] [[תש"פ]], פתחה הישיבה רשת סניפים במספר אזורים בארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. | ||
באמצע [[סיון]] [[תש"פ]] | באמצע חודש [[סיון]] [[תש"פ]], נפתחה הישיבה מחדש במסגרת "קפסולה" ל75 בחורים, ובתחילת חודש [[תמוז]] [[תש"פ]] נפתחה עוד קפסולה ל75 בחורים נוספים. וב[[אלול]] התאחדו הקפסולות לקפסולה אחת, | ||
לבחורים שנשארו הוקם סניף ב[[כפר חב"ד]] | לבחורים שנשארו בביתם הוקם סניף ב[[כפר חב"ד]] [[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בבית הכנסת המרכזי]], וב[[אלול]] עברו למבנה שנבנה במיוחד, במתחם ה[[בית ספר למלאכה]]. | ||
בחודש [[חשוון]] [[תשפ"א]], חוברו שתי הסניפים חזרה לישיבה בלוד. | |||
==צוות הישיבה== | ==צוות הישיבה== | ||
גרסה מ־08:31, 5 בפברואר 2021
| תומכי תמימים לוד | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]חזית בנין הזאל | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | שבט תש"ט |
| מיקום | לוד |
| מייסד | אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש |
| ראש הישיבה | הרב יצחק אייזיק קעניג |
| משגיח ראשי | הרב יוסף יצחק בוטמן, הרב מנחם מרדכי קעניג |
| מנהל גשמי | הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר, הרב אליקים וולף |
| מספר תלמידים | 327 |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש לוד |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש לוד - הינה ישיבה קטנה הממוקמת בשכנות לשיכון חב"ד לוד. הישיבה נוסדה בתחילת חודש שבט בשנת תש"ט, תחת אחריות אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בראשות הרב אליעזר קרסיק. לישיבה הנהלה גשמית ורוחנית מורחבת האחראית גם על ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד ובית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
הישיבה בפרדס
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של הרבי הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' זושא וילימובסקי ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. הרבי הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה[דרוש מקור].
האגרות הראשונות מאת הרבי הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מחודש שבט תש"ט עד חודש תשרי תשי"א.
התפתחות הישיבה
בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
נכון לשנת תש"פ לומדים בישיבה 327 תמימים[1]. בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג, המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר והרב אליקים וולף.
בתקופת הקורונה
לאחר סגירת מוסדות הלימודים, תות"ל לוד הייתה הישיבה הראשונה שפתחה שיעורים דרך מערכת טלפונית עם סדר יום מלא.
בתחילת חודש סיון תש"פ, פתחה הישיבה רשת סניפים במספר אזורים בארץ[2].
באמצע חודש סיון תש"פ, נפתחה הישיבה מחדש במסגרת "קפסולה" ל75 בחורים, ובתחילת חודש תמוז תש"פ נפתחה עוד קפסולה ל75 בחורים נוספים. ובאלול התאחדו הקפסולות לקפסולה אחת, לבחורים שנשארו בביתם הוקם סניף בכפר חב"ד בבית הכנסת המרכזי, ובאלול עברו למבנה שנבנה במיוחד, במתחם הבית ספר למלאכה.
בחודש חשוון תשפ"א, חוברו שתי הסניפים חזרה לישיבה בלוד.
צוות הישיבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ההנהלה
- הרב יצחק אייזיק קעניג - ראש הישיבה.
- הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ראשי ומשגיח ראשי.
- הרב מנחם מרדכי קעניג - מנהל רוחני ומשגיח.
- הרב שלום דובער אדרי - משגיח בשיעור א'.
- הרב חיים זעליג אלטהויז - משגיח בשיעור ב'.
- שיעור א'
- הרב ישראל משה דירינפלד - ר"מ.
- הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגירסא.
- הרב אריה קדם - ר"מ ומג"ש בגירסא.
- הרב אליהו ליפש - משפיע ומשיב בסדר הכנה.
- הרב שלום לסקר - ר"מ.
- הרב משה שלמה לויטין - משפיע.
- הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא.
- הרב חיים נח שמעון קוט - ר"מ.
- הרב מנחם מענדל לוין - משפיע.
- הרב צבי הלפרין - מג"ש בגירסא.
- הרב מנחם מענדל ליפקין - ר"מ.
- הרב אברהם יצחק בראך - משפיע.
- הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע בחסידות בוקר.
- הרב מנחם יהושע טיטלבוים - מג"ש בגירסא.
- שיעור ב'
- הרב מנחם מענדל כץ - ר"מ.
- הרב נטע זאב גרליצקי - משפיע.
- הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ.
- הרב חננאל חדד - ר"מ ומשפיע.
- הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ.
- הרב חיים זעליג אלטהויז - משפיע.
- הרב דוב קוק - ר"מ.
- הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר גירסא.
- הרב צבי הלפרין - משפיע בחסידות בוקר ומשגיח בהכנה.
- הרב נפתלי ועקנין - משיב בהכנה.
- שיעור ג'
- הרב יצחק אייזיק קעניג- ר"מ ומשיב בהכנה.
- הרב שלום דובער אדרי - משפיע.
- הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ.
- הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ומשגיח.
- הרב דוד בייטש - ר"מ.
- הרב שמעון גופין - משפיע ומשיב בגירסא.
- הרב דוד תעיזי - משיב בהכנה.
- הרב נפתלי ועקנין - משיב בגירסא.
- כללי
- הרב ראובן בראל - משיב בגירסא ובודק מבחנים גירסא ושו"ע.
- הרב שמעון גופין - אחראי מבחני גירסא.
- הרב מנחם יעקב רייניץ - מדריך ורושם בזאל.
- ר' מנחם ישעיהו - מנהל פנימייה.
- ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך.
- ר' אהרון מיראשווילי - מדריך.
- ר' ציון אמיתי - מדריך.
- הת' יהודה בן חיים - מדריך.
- הת' יקותיאל ישעיהו - מדריך.
- הת' ישראל מוזס - מדריך.
ראו גם
לקריאה נוספת
- זושא וולף, ימי תמימים - ארכיון הישיבה, תשס"ד-תשע"ב.
- זושא וולף, דובר שלום - קורות חייו של הרב שלום דובער וולף ממנהלי הישיבה, תשס"ט.
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
- שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן - קורות חייו של הרב זושא וילימובסקי, ממייסדי הישיבה.
קישורים חיצונים
