ניגון אום אני חומה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[ניגון]] '''אום אני חומה''' הוא [[ניגון ריקוד]] מהפיוט "[[הושענות]]" אותו אומרים ביום ג' של [[חג הסוכות]] אותו חיבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ה[[ניגון]] '''אום אני חומה''' הוא [[ניגון ריקוד]] מהפיוט "[[הושענות]]" אותו אומרים ביום ג' של [[חג הסוכות]] אותו חיבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]. | ||
'''משמעות מילות הניגון:''' הנה מעלה ועוד מעלה! האומה הקדושה ("אום") של בני ישראל היא תקיפה וחזקה כמו מבצר ("אני חומה"). אפילו כאשר אומה זו נמצאת בגלות ובחושך, עדיין היא דומה לעץ התמר המרהיב ביפיו ("צדיק כתמר יפרח") !! | '''משמעות מילות הניגון:''' הנה מעלה ועוד מעלה! האומה הקדושה ("אום") של בני ישראל היא תקיפה וחזקה כמו מבצר ("אני חומה"). אפילו כאשר אומה זו נמצאת בגלות ובחושך, עדיין היא דומה לעץ התמר המרהיב ביפיו ("צדיק כתמר יפרח") !! | ||
| שורה 10: | שורה 6: | ||
אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה. | אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה. | ||
ניגון זה הוא ניגון קס"ב ב[[ספר הניגונים]]. | |||
==מילות הניגון== | |||
"אבער א מעלה - ווידער א מעלה, אום אני חומה. אבער א מעלה - ווידער א מעלה, ברה כחמה. חאטש חאטש חאטש, גולה וסורה. דאך דאך דאך, דמתה לתמר". | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־16:26, 11 במאי 2022
הניגון אום אני חומה הוא ניגון ריקוד מהפיוט "הושענות" אותו אומרים ביום ג' של חג הסוכות אותו חיבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
משמעות מילות הניגון: הנה מעלה ועוד מעלה! האומה הקדושה ("אום") של בני ישראל היא תקיפה וחזקה כמו מבצר ("אני חומה"). אפילו כאשר אומה זו נמצאת בגלות ובחושך, עדיין היא דומה לעץ התמר המרהיב ביפיו ("צדיק כתמר יפרח") !!
על הפיוט עצמו (מאתר פיוט): בהושענא קדומה זו, שיש המייחסים אותה לר' אלעזר הקליר, בסמוך לקריאה הקבועה 'הושע נא' מתחלפים בסדר אלפא-ביתי כינוייהם של ישראל, שעליהם תחול הישועה המאֻווה. הכינויים המופלאים שנמנים בפיוט מתארים את מסירותה ואהבתה של כנסת ישראל לקבל את עול ה' ולייחד את שמו, אף בשעות של מצוקה קשה.
אף על פי שצורתה של המלה הפותחת את הפיוט, 'אום', היא כנראה צורת זכר, רוב הכינויים התאריים המשתרשרים בפיוט – צורתם צורת נקבה. דבר זה הולם את הרוח השורה על חלקו הראשון, הנרקמת מתוך ריבוי השיבוצים משיר השירים, שם מגולם עם ישראל בדמותה של הרעיה.
ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים.
מילות הניגון
"אבער א מעלה - ווידער א מעלה, אום אני חומה. אבער א מעלה - ווידער א מעלה, ברה כחמה. חאטש חאטש חאטש, גולה וסורה. דאך דאך דאך, דמתה לתמר".
קישורים חיצוניים
- חסידים שרים את הניגון לפני הרבי, בהתוועדות י"ד שבט תשמ"ה
- לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח #8
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- אום אני חומה מתוך ולנר - דיסק #6
