זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←מקורו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''זמן שקיעת החמה''' הינו [[מחלוקת]] פוסקים, בעניין זמן [[שקיעת החמה]]. | '''זמן שקיעת החמה''' הינו [[מחלוקת]] פוסקים, בעניין זמן [[שקיעת החמה]]. | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד עמ' ב'}} | ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד,עמ' ב'}} מובא שזמן "[[בין השמשות]]" הוא נחשב כחצי יום וחצי לילה, בהמשך הגמרא מביא שזמן "בין השמשות" מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]" שאז פני המזרח מאדימים, החלק התחתון ברקיע השחיר, אולם החלק העליון עדיין מאיר, [[רבי יוסי]] סובר שזמן "בין השמשות" הוא זמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ואי אפשר לדעת מתי הוא בדיוק, [[רבי נחמיה]] מביא שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הרמל ולרדת ממנו בחזרה}} | ||
במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות". | |||
==שיטות הפוסקים== | ==שיטות הפוסקים== | ||
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37}}סברו שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר, לאחר מכן מתחיל זמן "בית השמשות" שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל18 דקות) ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד.{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]]}} | |||
===שיטת אדמו"ר הזקן=== | ===שיטת אדמו"ר הזקן=== | ||
===סוף זמן [[תפילת מנחה]]=== | ===סוף זמן [[תפילת מנחה]]=== | ||
{{הלכה}} | {{הלכה}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־21:14, 6 בינואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
זמן שקיעת החמה הינו מחלוקת פוסקים, בעניין זמן שקיעת החמה.
מקורו
בגמרא במסכת שבת[1] מובא שזמן "בין השמשות" הוא נחשב כחצי יום וחצי לילה, בהמשך הגמרא מביא שזמן "בין השמשות" מתחיל לאחר "שקיעת החמה" שאז פני המזרח מאדימים, החלק התחתון ברקיע השחיר, אולם החלק העליון עדיין מאיר, רבי יוסי סובר שזמן "בין השמשות" הוא זמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ואי אפשר לדעת מתי הוא בדיוק, רבי נחמיה מביא שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.[2]
במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".
שיטות הפוסקים
- שיטת הגאונים: הגאונים רבי שרירא גאון ורב האי גאון[3]סברו שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו השמש שוקעת עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר, לאחר מכן מתחיל זמן "בית השמשות" שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל18 דקות) ואז מתחיל "צאת הכוכבים". כשיטה זאת סוברים רש"י, הרי"ף,הכוזרי, רב סעדיה גאון, המהר"ם מרוטנבורג, הרמב"ם ועוד.[4]
שיטת אדמו"ר הזקן
סוף זמן תפילת מנחה
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.