דוד חנזין: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
===ילדותו וצעירותו=== | ===ילדותו וצעירותו=== | ||
נולד בעיר | נולד בעיר קונוטופ, שבמחוז צ'רניהיב ב[[אוקראינה]] לפריידל ולרב מנחם מענדל (נפטר בחודש ניסן [[תרצ"ה]]) חנזין. משפחתו נמנתה על צאצאי חסידי [[חב"ד]]. מגיל צעיר ניכר בכישרונות מיוחדים, ובתחומי עניין רחבים. למד לבדו בבית המדרש המקומי. בשנת [[תרפ"ט]] עברה משפחתו להתגורר בעיר [[מוסקבה]], שם המשיך הרב חנזין בלימודיו, במכתב שנים מאוחר יותר הוא מציין, שב[[ט"ו בשבט]] [[תר"צ]] סיים [[תלמוד בבלי]] בפעם הראשונה ושב[[ט"ו בסיוון]] [[תרצ"א]] סיים [[תלמוד בבלי]] פעם שנייה. | ||
במוסקבה למד אצל הרב [[אבא דוד גולדפיין]], רבה של מוסקבה, חתנו של הגאון מרוגוטשוב, רבי [[יוסף רוזין]], שאליו נקשר מאוד. במהלך תקופה זו פגש חנזין את הרב [[משה צבי נריה]] שכותב ביומניו: {{ציטוטון|"באותן שנים הזדמנתי למוסקבה והגעתי אל בית הרב גולדפיין, בביתו פגשתי אל הרב חנזין, שמעתי כי עבר על הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד. . "}} ביניהם התפתחה ידידות הדוקה, והם למדו ביחד את מסכתות [[בבא קמא]] ו[[פסחים]], עד לעזיבתו של הרב נריה אל [[ארץ ישראל]]. | |||
===בארץ ישראל=== | |||
בשנת [[תרצ"ד]] קיבל הרב חנזין אישור לעלות ל[[ארץ ישראל]], את האישור הוא קיבל בסיוע הרב [[אברהם יצחק קוק]] והרב נריה.ביום כ' ב[[כסלו]] [[תרצ"ד]] הוא הגיע ארצה.בארץ המשיך הרב חנזין את ידידותו עם הרב נריה, והשניים היו לומדים יחד בישיבת מרכז הרב בראשטת הרב קוק, בישיבה הוא התחבב על הרב קוק שכינה אותו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי), ואף קיבל ממנו סמיכה לרבנות. | |||
לאחר פטירת אביו ב[[חודש ניסן]] תרצ"ה, החל הרב חנזין להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, שם קירבו ה[[משפיע]] רבי [[אלתר שימחוביץ]]. | |||
ב[[חודש אלול]] תש"ג התחתן עם זוגתו מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקווה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושלים.בשנת תש"ד התקבל בהסכמת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משגיח]] ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל אביב, ולאחר מכן [[תומכי תמימים לוד|בלוד]]. | |||
בכסלו [[תשי"א]] נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים. | |||
בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב [[יעקב משה חנזין]], את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים. | |||
ב[[חודש תמוז]] [[תשס"ג]] נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו. | |||
[[ | |||
ביום שישי [[י"ח תמוז]] נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת [[לחם]] משנה, טבל את פרוסת המוציא ב[[מלח]] ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92. | |||
בשנת [[תשס"ח]] החליטה עריית [[פתח תקווה]] - בהשתדלותו של [[שליח הרבי]] לפ"ת [[הרב]] [[אשר דייטש]] - לקרוא רחוב על שמו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=39708 פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של הרב חנזין].}}. | |||
====עסקנות ציבורית==== | |||
===עסקנות ציבורית=== | |||
בשנת [[תשי"ב]] עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו . | בשנת [[תשי"ב]] עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו . | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. [[הרבי]] מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות. | מתוקף היותו ממונה על המקוואות ב[[פתח תקווה]], דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. [[הרבי]] מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות. | ||
====תפקידיו ברבנות==== | |||
= | |||
===תפקידיו ברבנות=== | |||
[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]] | [[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]] | ||
מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות. | מאז הקמתו של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] בשנת [[תשל"ו]] נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות. | ||
לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, | לאחר פטירתו של הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], בשנת [[תשמ"ו]] עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת [[קראון הייטס]] והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של [[בד"צ קראון הייטס]] בבחירות שהתקיימו ב[[ד' ניסן]], אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, התפלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והורה לו להישאר בארץ הקודש. | ||
על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] יצא בקריאה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". הרב חנזין יחד עם הרב [[אפרים וולף]] נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב מט"ו [[אלול]] התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה". | כחבר בית הדין בארץ הקודש, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנותיו האחרונות עסר בענייני [[שלימות הארץ]] ובהפצת בשורת הגאולה,. {{הערה|על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] יצא בקריאה "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]". הרב חנזין יחד עם הרב [[אפרים וולף]] נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב מט"ו [[אלול]] התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה". }} | ||
{{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[הקהל]]}} | {{קובץ|דוד-חנזין-kinus-mate-moshiach|נאומו האחרון בכינוס [[הקהל]]}} | ||
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר. | לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש '[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר. | ||
האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] ב'היכל התרבות' לקראת [[ראש השנה]] תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח [[תפילין]] ולשמש דוגמה לכל העם. | האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] ב'היכל התרבות' לקראת [[ראש השנה]] תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח [[תפילין]] ולשמש דוגמה לכל העם. | ||
[[קובץ:דוד חנזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חנזין עובר לפני [[הרבי]] בחלוקת [[כוס של ברכה]]]] | |||
=== | ===עבודתו ב'רשת'=== | ||
הרב חנזין היה ממקימי '[[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש|רשת אהלי יוסף יצחק]]' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת. | |||
בקיץ [[תשי"א]] הורה הרבי לחסיד הרב [[זושא וילימובסקי]] להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. ואניהול הרשת הוטל על הרב חנזין, יחד עםהרב [[זלמן אבלסקי]], מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, {{הערה|הרב יצחק גנזבורג סיפר: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורע. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!}} | |||
הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד. | |||
בשנת [[ | === במחיצת הרבי=== | ||
בשנת [[תשי"ט]] נסע פעם ראשונה ל[[הרבי|רבי]], ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת [[תשל"ח]] החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה, ולעיתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא הייתה בשפע, ולמרות זאת כ[[חסיד]] הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי ה[[ליטא]]ים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור..." | |||
את הפעם הראשונה שראה את הרבי תיאר הרב חנזין: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע... יש בפני הרבי מין מבע מיוחד של [[שמחה]] עילאה ופשטות עצומה כאחד. מזיגה של [[דחילו ורחימו]] עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים ו[[צדיק]]ים,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז ב[[סידור]] ה[[תפילה]] שלפניו והוא מתפלל ב[[דביקות]] מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם ה[[מניין|ציבור]] ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו, בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך".}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*גיסו, ר' דוד סלומון | *גיסו, ר' דוד סלומון | ||
גרסה מ־17:56, 31 בדצמבר 2020
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב דוד חנזין (תרע"א-י"ט תמוז תשס"ג) שימש כמנהל רשת אהלי יוסף יצחק, כחבר הנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכרב קהילת חב"ד בפתח תקווה.
תולדות חיים
ילדותו וצעירותו
נולד בעיר קונוטופ, שבמחוז צ'רניהיב באוקראינה לפריידל ולרב מנחם מענדל (נפטר בחודש ניסן תרצ"ה) חנזין. משפחתו נמנתה על צאצאי חסידי חב"ד. מגיל צעיר ניכר בכישרונות מיוחדים, ובתחומי עניין רחבים. למד לבדו בבית המדרש המקומי. בשנת תרפ"ט עברה משפחתו להתגורר בעיר מוסקבה, שם המשיך הרב חנזין בלימודיו, במכתב שנים מאוחר יותר הוא מציין, שבט"ו בשבט תר"צ סיים תלמוד בבלי בפעם הראשונה ושבט"ו בסיוון תרצ"א סיים תלמוד בבלי פעם שנייה.
במוסקבה למד אצל הרב אבא דוד גולדפיין, רבה של מוסקבה, חתנו של הגאון מרוגוטשוב, רבי יוסף רוזין, שאליו נקשר מאוד. במהלך תקופה זו פגש חנזין את הרב משה צבי נריה שכותב ביומניו: ""באותן שנים הזדמנתי למוסקבה והגעתי אל בית הרב גולדפיין, בביתו פגשתי אל הרב חנזין, שמעתי כי עבר על הש"ס בהיותו כבן שבע עשרה בלבד. . "" ביניהם התפתחה ידידות הדוקה, והם למדו ביחד את מסכתות בבא קמא ופסחים, עד לעזיבתו של הרב נריה אל ארץ ישראל.
בארץ ישראל
בשנת תרצ"ד קיבל הרב חנזין אישור לעלות לארץ ישראל, את האישור הוא קיבל בסיוע הרב אברהם יצחק קוק והרב נריה.ביום כ' בכסלו תרצ"ד הוא הגיע ארצה.בארץ המשיך הרב חנזין את ידידותו עם הרב נריה, והשניים היו לומדים יחד בישיבת מרכז הרב בראשטת הרב קוק, בישיבה הוא התחבב על הרב קוק שכינה אותו "מיין דוד'ל" (דוד'ל שלי), ואף קיבל ממנו סמיכה לרבנות.
לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, החל הרב חנזין להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת 'תורת אמת' בירושלים, שם קירבו המשפיע רבי אלתר שימחוביץ.
בחודש אלול תש"ג התחתן עם זוגתו מרת רחל רישא, בתו של הרב ישראל אריה ספיר, מלפנים רבה של פתח תקווה. את מקום מגוריו קבע בעיר הקודש ירושלים.בשנת תש"ד התקבל בהסכמת אדמו"ר הריי"צ למשגיח ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל אביב, ולאחר מכן בלוד.
בכסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים כשהקטן שבהם בן כמה חודשים.
בתש"ס נפטר על פניו בנו הגאון החסיד הרב יעקב משה חנזין, את כאבו זה נשא בדומיה, בקבלו על עצמו דין שמים.
בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד, ולמרות החולשה צם בשבעה עשר בתמוז, יומיים בלבד לפני פטירתו.
ביום שישי י"ח תמוז נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח ואז התמוטט לפתע והשיב את נשמתו לבוראה והוא בן 92.
בשנת תשס"ח החליטה עריית פתח תקווה - בהשתדלותו של שליח הרבי לפ"ת הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו[1].
עסקנות ציבורית
בשנת תשי"ב עבר להתגורר בעיר פתח תקווה, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו .
בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר .
מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.
תפקידיו ברבנות
מאז הקמתו של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש בשנת תשל"ו נבחר כחבר הנהלת בית הדין על פי הוראת הרבי. במשך כל השנים היה הרב חנזין שותף פעיל לדיונים והחלטות חשובות ומרכזיות גם בשנים האחרונות.
לאחר פטירתו של הרב זלמן שמעון דבורקין, בשנת תשמ"ו עלה שמו כמועמד אפשרי לרבנות שכונת קראון הייטס והוא אף נבחר ברוב קולות לכהן בהרכב הרבנים של בד"צ קראון הייטס בבחירות שהתקיימו בד' ניסן, אך כשביקש מהרבי ברכה לתפקידו החדש, התפלא הרבי כיצד הוא מוכן להפקיר את תפקידיו ברשת אהלי יוסף יצחק, והורה לו להישאר בארץ הקודש.
כחבר בית הדין בארץ הקודש, עסק רבות בענייני הכלל והפרט. בשנותיו האחרונות עסר בענייני שלימות הארץ ובהפצת בשורת הגאולה,. [2]
לאחר ג' תמוז תשנ"ד תבע יחד עם רבנים רבים בארץ הקודש, כי צריך להמשיך הלאה בהפצת בשורת הגואל ובהכרזת הקודש 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'. חתימתו מתנוססת על גבי פסק הדין המפורסם בו קוראים הרבנים לרבי להתגלות כמשיח צדקנו לעיני בשר.
האירוע החב"די הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס שנערך על ידי מטה משיח בארץ הקודש ב'היכל התרבות' לקראת ראש השנה תשס"ג. באותו כינוס עורר כי ראשי המדינה צריכים להניח תפילין ולשמש דוגמה לכל העם.
עבודתו ב'רשת'
הרב חנזין היה ממקימי 'רשת אהלי יוסף יצחק' - רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש. במשך חצי יובל שנים ניהל בפועל את הרשת, כאשר לאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת.
בקיץ תשי"א הורה הרבי לחסיד הרב זושא וילימובסקי להקים את 'רשת אוהלי יוסף יצחק'. ואניהול הרשת הוטל על הרב חנזין, יחד עםהרב זלמן אבלסקי, מסירותו לרשת לא ידעה גבולות, [3]
הרבי בכל השנים שלח את כל המכתבים ומברקים בענייני הרשת אל ביתו של הרב חנזין בלבד.
במחיצת הרבי
בשנת תשי"ט נסע פעם ראשונה לרבי, ומאז נסע עוד פעמים רבות. משנת תשל"ח החל לנסוע לרבי בקביעות מידי שנה, ולעיתים יותר מכך. הפרנסה אצלו לא הייתה בשפע, ולמרות זאת כחסיד הרגיש את החובה לנסוע לרבי. כשקרובי משפחה מחוגי הליטאים טענו כלפיו וכלפי ילדיו, למה הוא נוסע הרי אין לו כסף, אסף את ילדיו ואמר להם: "אני משתוקק להיות עם יהודי הכי אמיתי בדור..."
את הפעם הראשונה שראה את הרבי תיאר הרב חנזין:
"רטט עבר בכל גופי כאשר נפתחה הדלת ונתגלתה דמותו של הרבי. קור וחום החלו משמשים בי בערבוביה. נעצתי מבטי ברבי וריכזתי את עצמי לבל אאבד שום תנועה מתנועותיו. ראיתי את הרבי עובר בזריזות אל מקום ישיבתו הקבוע... יש בפני הרבי מין מבע מיוחד של שמחה עילאה ופשטות עצומה כאחד. מזיגה של דחילו ורחימו עם שמחה וטוב לבב. פשוט אין לשער כמה הוד ורוממות שופעת הדמות ככל שמרבים להסתכל בה. ראיתי בימי שני חיי כמה וכמה גדולים וצדיקים,–הבעה כזאת טרם ראיתי. הכל בלי כל בליטות ובלי שום תנועה. פשטות וחביבות. חום מלטף ואש יוקדת. הוא יושב בלי להתנועע. מבטו מרוכז בסידור התפילה שלפניו והוא מתפלל בדביקות מרוממת כל רואה. הוא מתפלל עם הציבור ובתוך הציבור ועם זאת ניתן להבחין עד כמה עליון ומקודש הוא בתפילתו, בלי שנראים מצידו איזה שהם סימנים או תנועות לכך".
משפחתו
- גיסו, ר' דוד סלומון
- בנו, ר' יעקב משה חנזין
- בנו, ר' מנחם חנזין
- בנו, ר' בערלה חנזין - מייסד דוכן התפילין בכיכר המייסדים, פתח תקווה
- בתו, הגב' לאה קופל
לקריאה נוספת
- דוד עבדי - תולדות חייו ופעולותיו, יומן שכתב משהותו אצל הרבי בחודש תשרי תשי"ט, ואגרות קודש של רבותינו נשיאנו אליו. הרב מנחם זיגלבוים, תשס"ג.
קישורים חיצוניים
- אגרות קודש מהרבי לר' דוד - בית משיח (שבועון)
- הרב חנזין ע"ה: בשורת הגאולה והגואל לציבור • וידאו -
- הרב שלחם באמת להביא את הגאולה ● מאמר
בתוך שבועון בית משיח גיליון 425 - - ויפקד מקום דוד ● זכרון להולכים - מתוך הספר דוד עבדי -
- בחודש השביעי, תיאורו על הנסיעה לרבי בפעם הראשונה בשנת תשי"ח
| חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש | ||
|---|---|---|
| חברי בית הדין כיום | מזכיר בית הדין - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי • סגן המזכיר - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי • הרב אליהו יוחנן גוראריה • הרב משה הבלין • הרב יוסף הכט • הרב אברהם מיכאל הלפרין • הרב ישראל יוסף הנדל |  |
| אבות בית הדין במשך השנים | הרב שלמה יוסף זוין • הרב נחום טרבניק • הרב יהודה בוטרשווילי • הרב דוד חנזין • הרב מרדכי שמואל אשכנזי | |
| חברי בית הדין בעבר | הרב דב בער אליעזרוב • הרב גדליהו אקסלרוד • הרב משה אשכנזי • הרב לוי ביסטריצקי • הרב יחיאל מיכל דוברוסקין • הרב גרשון חן • הרב אלכסנדר סנדר יודסין • הרב ברוך בועז יורקוביץ' • הרב בן ציון ליפסקר • הרב יעקב לנדא • הרב זאב דב סלונים • הרב יהוסף גדליה רלב"ג | |
| דיינים בבית הדין | הרב אפרים בוגרד • הרב בנימין קופרמן • הרב חיים קיז'נר • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב אסף שמשון אנגלמן | |
| מזכירות | הרב יצחק נוב | |
| הקודם: זושא וילימובסקי |
מנכ"ל רשת אוהלי יוסף יצחק תשי"א - ? |
הבא: משה סלונים |
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
- ↑ פתח תקווה תנציח רחוב על שמו של הרב חנזין.
- ↑ על פן זה בעבודתו, חובה לציין כי פעילותו בעניין משיח לא החלה בשנים האחרונות, אלא כבר לפני חמישים שנה, כאשר אדמו"ר הריי"צ יצא בקריאה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". הרב חנזין יחד עם הרב אפרים וולף נסעו ברחבי הארץ כדי להפיץ קריאה זו בכל אתר ואתר. על עבודה זו הודה להם אדמו"ר הריי"צ במכתב מט"ו אלול התש"ג: "טוב מאוד עשו לפרסם את הקול קורא לאלתר לתשובה. ותודה וברכה לידידי מוה"ר אפרים שי' וואלף ולהנכבד והכי נעלה המצויין בתורה ומשתדל ביראת שמיים מוה"ר דוד חנזין עבור טרחתם בנסיעות לעורר על התשובה".
- ↑ הרב יצחק גנזבורג סיפר: "מאוד התפעלתי ממידת המסירות של הרב חנזין לענייניו של הרבי באופן שלא מצאתי לה אח ורע. באותם שנים הוא היה אלמן מטופל בחמישה ילדים קטנים, ובכל זאת התמסר כל כולו לניהול הרשת, כאשר ענייניו של הרבי ומימוש רצונו הק' עומד בראש הסדר העדיפויות שלו!