מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי: הבדלים בין גרסאות בדף

הסרת קישורים עודפים
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הסרת קישורים עודפים)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות המקהלה==
==תולדות המקהלה==
המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. [[אדמו"ר האמצעי]] היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם.
המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם.


==פעולותיה==
==פעולותיה==
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד.
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד.


בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא [[אדמו"ר האמצעי]] לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהייתה לאדמו"ר האמצעי, הייתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי נחום]].}}.
בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהייתה לאדמו"ר האמצעי, הייתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי נחום]].}}.


בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.
שורה 18: שורה 18:
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מ[[אדמו"ר האמצעי]] להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרח"צ.}}.
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מ[[אדמו"ר האמצעי]] להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרח"צ.}}.


לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את [[תורת החסידות]] ברחבי [[רוסיה]] הלבנה.
לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את [[תורת החסידות]] ברחבי רוסיה הלבנה.


בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.
בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}.


המקהלה פעלה במשך קצת יותר מעשר שנים, אך לא האריכה ימים, והתפרקה לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]], בשנת [[תקפ"ח]].
המקהלה פעלה במשך קצת יותר מעשר שנים, אך לא האריכה ימים, והתפרקה לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפ"ח]].


==ניגונים שחוברו על ידי המקהלה==
==ניגונים שחוברו על ידי המקהלה==
4,016

עריכות