עובדיה מעטוף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
[[קובץ:עסמ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב עובדיה סעדיה מעטוף]]
[[קובץ:עסמ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב עובדיה סעדיה מעטוף]]
הרב '''עובדיה מעטוף''', נולד בעיר חאבן שבתימן בערך בשנת תר"פ, לאביו הגאון הרב סעיד שכיהן כאב-בית-דין של העיר.  
הרב '''עובדיה מעטוף''', ([[תר"פ]] - [[ג' חשוון]] [[תשס"ה]]) היה חסיד חב"ד שהתגורר ב[[ברקת]].
==תולדות חיים==


ר' עובדיה מעטוף לא הסתפק בשעות הלימוד הרבות שקבע לעצמו. בכל עת היה נראה כשספר לימוד בידו. לכל אירוע שהוזמן היה מגיע עם ספר בידו, וכך ניצל את הזמן ללימוד. בכל אירוע התכבד על ידי תושבי המושב לומר דברי תורה, והוא הירבה לחזק את הציבור בדברי תורה ובעניינים שעל הפרק.
נולד בעיר חאבן שבתימן בערך בשנת תר"פ, לאביו הגאון הרב סעיד שכיהן כאב-בית-דין של העיר.  
 
התקשרותו אל [[הרבי]] הייתה מיוחדת במינה. הוא עשה מאמץ לקיים כל הוראה של הרבי במילואה; הוא לא הסתפק במעשיו שלו, אלא השפיע גם על אחרים. היה חדור אמונה שלימה בדברי הרבי על התגלותו הקרובה של המשיח, ואף הרבה לשוחח על כך עם שומעי לקחו.
 
בחודש חשוון [[תשס"ה]] תקף את גופו חיידק אלים, ולאחר ימים אחדים, ביום ג' מרחשוון תשס"ה, השיב את נשמתו לבוראה.
 
==ילדותו==
 
כבר בגיל ילדות נמשך עובדיה הצעיר ללימוד התורה. בכל עת היה יושב עם ספר וקורא באותיות הקטנות. גם כאשר אחיו ביקש ללמדו את מקצוע הצורפות, כפי המקובל בתימן בימים ההם, היה משתמט בכל הזדמנות מלימוד המקצוע, ובמקום זאת חזר לספריו. כשאחיו היה נוזף בו "כבר למדת מספיק", היה אומר לו כי עבורו אין זה מספיק. כך היה שוקד מנערותו יומם ולילה בלימוד התורה.  


בשנת [[תש"ט]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם העלייה הגדולה "מרבד הקסמים" עם שאר יהודי תימן. בתקופה הראשונה שלאחר עלייתו שוכן עם משפחתו במעברת העולים זרנוגה הסמוכה לרחובות, שם התקרב לחסידות על ידי חסידי חב"ד שהגיעו למעברה כדי ליידע את העולים על מוסדות הדת הפתוחים בפניהם.  
בשנת [[תש"ט]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם העלייה הגדולה "מרבד הקסמים" עם שאר יהודי תימן. בתקופה הראשונה שלאחר עלייתו שוכן עם משפחתו במעברת העולים זרנוגה הסמוכה לרחובות, שם התקרב לחסידות על ידי חסידי חב"ד שהגיעו למעברה כדי ליידע את העולים על מוסדות הדת הפתוחים בפניהם.  
שורה 17: שורה 10:
הרב [[ישראל לייבוב]] (לימים יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]]) קירב את הרב עובדיה לחב"ד צעד אחר צעד, עד שברבות הימים החל לנהוג במנהגי חב"ד, ולקיים את הוראותיו של [[הרבי]].  
הרב [[ישראל לייבוב]] (לימים יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]]) קירב את הרב עובדיה לחב"ד צעד אחר צעד, עד שברבות הימים החל לנהוג במנהגי חב"ד, ולקיים את הוראותיו של [[הרבי]].  


==ב'תומכי תמימים'==
הרב מעטוף גר ב[[ברקת]] שם התפרנס מליטוש יהלומים, ב[[ברקת]] דאג הרב מעטוף לחיזוק הרוחניות העיר והיה אוסף ילדים בישוב ומלמדם, כמו כן היה מוסר שיעורי תורה בישוב.
 
באותם שנים ר' עובדיה כבר היה בעל בעמיו. הוא הקים משפחה, התגורר ב[[ברקת]] ועבד לפרנסתו בחקלאות, כמו יתר בני המושב. המצב הכלכלי הקשה ששרר באותם ימים הביא את התושבים להשקיע ראשם ורובם בעבודה מבלי לחשוב כמעט על חינוכם הטהור של הבנים. הדבר כאב מאוד לר' עובדיה; קשה היה לו לראות את ילדי העדה שאינם יודעים תורה מהי. ביותר שבר אותו המקרה בו שאל את אחד הילדים לשמה של פרשת השבוע, והילד לא ידע לענות.
 
בעקבות זאת קם ועשה מעשה. הוא אסף קבוצת ילדים לביתו ומידי ערב היה מלמדם תורה.
 
==הוגה יומם ולילה ==
 
בשנים מאוחרות יותר החל לעבוד בליטוש יהלומים. את הזמן בדרך לעבודה ובחזרה ניצל ללימוד. גם בזמן העבודה עצמה, היה מפעיל את מכשיר הליטוש ומידי פעם מציץ בספר.
 
לאחר שחיתן את שלושת ילדיו, החליט כי אין לו צורך יותר לעבוד. הוא עזב אפוא את עבודתו בליטוש היהלומים. סדר יומו החל בשעות הבוקר המוקדמות בארגון תפילות ושיעורי תורה, והסתיים בשעות המאוחרות של הערב בשיעורים קבועים שלמד לעצמו בגמרא, תנ"ך, רמב"ם וחסידות.
 
בהתמדתו הרבה סיים כמה פעמים את ספר [[הרמב"ם]] בלימוד מעמיק, את התנ"ך וכן ששה סדרי משנה.
 
בקיץ [תש"מ]] הקים את [[כולל]] [[עטרת זקנים ברקת]] לזקני ברקת.
 
==חסיד ומקושר לרבי==
 
התקשרותו אל הרבי הייתה מיוחדת במינה. הוא עשה מאמץ לקיים כל הוראה של הרבי במילואה; הוא לא הסתפק במעשיו שלו, אלא השפיע גם על אחרים.
 
לראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] כשהתקרב לגיל שבעים, בקיץ [[תשמ"ח]], ומאז נסע פעמים נוספות למרות גילו המתקדם. כל נסיעה לרבי הייתה לדידו חוויה רוחנית גדולה.  


שנתיים לאחר מכן זכה בהגרלה בכרטיס טיסה לרבי. גם הפעם נסע לרבי, והפעם כשליח של כל תושבי ברקת. רבים מהם שלחו עמו מכתבים לרבי. ב[[חלוקת דולרים]] אף זכה לקבל דולר עבור כל תושבי המושב ועבור לומדי הכולל.  
בקיץ [[תש"מ]] הקים את [[כולל]] [[עטרת זקנים ברקת]] לזקני ברקת.


עד ימיו האחרונים המשיך למסור שיעורי תורה בקביעות.
לראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] כשהתקרב לגיל שבעים, בקיץ [[תשמ"ח]], ומאז נסע פעמים נוספות למרות גילו המתקדם.  


==פטירתו==
בחודש חשוון [[תשס"ה]] תקף את גופו חיידק אלים, ולאחר ימים אחדים, ביום ג' מרחשוון תשס"ה, נםטר.


בחודש חשוון [[תשס"ה]] תקף את גופו חיידק אלים, ולאחר ימים אחדים, ביום ג' מרחשוון תשס"ה, השיב את נשמתו לבוראה.
==משפחתו==


הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את יבלחט"א רעייתו מרת שמש, ובניו ההולכים בדרכו: ר' נח, ר' טובי ור' אחיטוב מעטוף.  
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את יבלחט"א רעייתו מרת שמש, ובניו ההולכים בדרכו: ר' נח, ר' טובי ור' אחיטוב מעטוף.  


[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|מעטוף עובדיה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|מעטוף עובדיה]]

גרסה מ־13:55, 7 בינואר 2021

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב עובדיה סעדיה מעטוף

הרב עובדיה מעטוף, (תר"פ - ג' חשוון תשס"ה) היה חסיד חב"ד שהתגורר בברקת.

תולדות חיים

נולד בעיר חאבן שבתימן בערך בשנת תר"פ, לאביו הגאון הרב סעיד שכיהן כאב-בית-דין של העיר.

בשנת תש"ט עלה ארצה יחד עם העלייה הגדולה "מרבד הקסמים" עם שאר יהודי תימן. בתקופה הראשונה שלאחר עלייתו שוכן עם משפחתו במעברת העולים זרנוגה הסמוכה לרחובות, שם התקרב לחסידות על ידי חסידי חב"ד שהגיעו למעברה כדי ליידע את העולים על מוסדות הדת הפתוחים בפניהם.

הרב ישראל לייבוב (לימים יו"ר צעירי אגודת חב"ד באה"ק) קירב את הרב עובדיה לחב"ד צעד אחר צעד, עד שברבות הימים החל לנהוג במנהגי חב"ד, ולקיים את הוראותיו של הרבי.

הרב מעטוף גר בברקת שם התפרנס מליטוש יהלומים, בברקת דאג הרב מעטוף לחיזוק הרוחניות העיר והיה אוסף ילדים בישוב ומלמדם, כמו כן היה מוסר שיעורי תורה בישוב.

בקיץ תש"מ הקים את כולל עטרת זקנים ברקת לזקני ברקת.

לראשונה נסע לרבי כשהתקרב לגיל שבעים, בקיץ תשמ"ח, ומאז נסע פעמים נוספות למרות גילו המתקדם.

בחודש חשוון תשס"ה תקף את גופו חיידק אלים, ולאחר ימים אחדים, ביום ג' מרחשוון תשס"ה, נםטר.

משפחתו

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את יבלחט"א רעייתו מרת שמש, ובניו ההולכים בדרכו: ר' נח, ר' טובי ור' אחיטוב מעטוף.