שיחה:שמואל מונקס

צריך עיון עד כמה זה לעניין שיש סיפורים על אדם, בתוך ערך. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 17:36, 5 בינואר 2010 (UTC)

הנקודה מאד פשוטה, בערך מסוים לא אמורים להופיע סיפורים אלא אם כן סיפורים אלו משקפים את מציאות האיש, ישנם עשרות סיפורים על ר' שמואל, אך שים לב שבשלושת סיפורים אלו מודגשת מעלתו של ר' שמואל (ובאופן שונה ממה שלצערינו הוא מצויר בכל מיני ספרי ילדים וכדו'): א. חסיד גדול עד כדי כך שאדמו"ר הזקן נועץ בו האם ללכת למאסר!. ב. עבודת ה' באופן מפליא למרות שכלפי חוץ נראה או כאחד הליצנים. ג. בעל לב רחב אשר כל רכושו עולה בלהבות והוא שולט על ליבו.

הבעי' היחידה שפרשנות אי אפשר להכניס לערך, נו בשביל זה יש את דף השיחה. -- נכתב ע"י shalom ששכח לחתום את שמו.

אם כן, צריך לציין זאת בגוף הערך. לא כפשרנות אלא כחלק מהשקפת דמותו, בדיוק כבמקביל לחריגה בהכנסת סיפור על אדם. אי-לכך שיניתי בגוף הערך ועדיין אני שואל האם זה אנציקלופדי? האם אין דרך אחרת לשקף את דמותו האמיתית ללא הסיפורים? --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 18:18, 5 בינואר 2010 (UTC)

שיניתי. אם מישהו חושב שהשינוי אינו מתאים, בשמחה שיערוך מחדש. כפי שהערך היה קודם, הוא הזכיר קצת ספר סיפורים. --chabadnik - שיחה 18:35, 5 בינואר 2010 (UTC)

משתמש:shalom נימק קודם את הצורך בכל אחד מהסיפורים ומן הראוי להוסיף נימוק על כל הסרה של אנקדוטה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 18:41, 5 בינואר 2010 (UTC)

צודק. המחיקה הייתה פזיזה מדי. יש מקום לסיפור רק לא כפי שהוא הופיע. אכניס אותו מחדש, ומקווה שתבין את כוונתי. --chabadnik - שיחה 18:50, 5 בינואר 2010 (UTC)

עדיין נראה לי שהסיפור הזה פחות מתאים לערך, אבל מילא. גם כך הערך דל. --chabadnik - שיחה 18:54, 5 בינואר 2010 (UTC)

לכשהערך אכן יקיף את חייו של ר' שמואל, דומני שכבר לא יהיה צורך בסיפורים. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שוחח עימי) 19:04, 5 בינואר 2010 (UTC)

השאלה היא, מאיפה תדע להקיף את חייו של ר' שמואל מונקס. דוד מלך ישראל חי וקיים - שיחה

עדיין לא מוצו כל המקורות העוסקים אודות חייו של שמואל מונקס. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח), י"ז באדר ב' ה'תשע"א 13:12, 23 במרץ 2011 (UTC)

בויקיפדיה היה פעם ערך העוסק בר' שמואל מונקס. יש לפנות לכל מפעיל זוטר שם, ולבקש ממנו לשלוח את הערך שנמחק, ולשלוח אותו בדוא"ל. חיים או שיע, מי מוכן לפנות? בברכה, שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים י"ח באדר ב' ה'תשע"א, למניינם 02:54, 24 במרץ 2011 (UTC)

אכן אדמו"ר הזקן נועץ בר שמואל מונקעס בביתו?

אני שמעתי שאדמו"ר הזקן ברח לבית הקברות והתחבא שם ושם הוא נועץ ע"י ר שמואל מונקעס--מנחם מענדל שור - שיחה, 14:36, כ"ח באדר, ה'תש"ף 14:36, 24 במרץ 2020 (UTC)

אכן, גם אני שמעתי כך זאבי מינצברג - שיחה, 10:17, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:17, 3 ביולי 2020 (UTC)

אני קראתי את הסיפור ברשימת היומן ואינו מובא משה נפתלין - שיחה, 15:47, י"ג באב, ה'תש"ף 15:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC).

סיפורי שמואל מונקס

אני ראיתי שבערך אין כמעט סיפורים עליו, אלא בעיקר תולדות חייו וכדו', אני רוצה להוסיף סיפורים, איך להוסיף את זה,? בקריאה נוספת/קישורים חיצוניים? איך כדאי זאבי מינצברג - שיחה, 10:19, י"א בתמוז, ה'תש"ף 10:19, 3 ביולי 2020 (UTC)

אם זה קישור תכניס לקישורים חיצוניים, אם זה ספר שאין לך את הקישור אליו תכניס בלקריאה נוספת ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 11:03 • י"א בתמוז ה'תש"ף

לא, זה לא בתור קישור אלא פשוט לקחת מספרים או מהזיכרון ופשוט לכתוב. השאלה היא איך יותר מתאים לעשות את זה. בעצם, אני יעשה את זה בקריאה נוספת, מי יכול לעזור לכתוב את הסיפורים בקריאה נוספת? זאבי מינצברג - שיחה, 15:14, י"א בתמוז, ה'תש"ף 15:14, 3 ביולי 2020 (UTC)

פסקת לקריאה נוספת מיועדת לספרים שבהם נושא הערך מתבאר בהם. אם יש לך כאלו אתה יכול להוסיף, סיפורים לא נהוגים באנציקלופדיה, אם זה סיפור שמורה על אישיותו של האיש תוכל להכניס לתוך גוף הערך, רק שים לב שלא להפוך את הערך לסיפור ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 16:11 • י"א בתמוז ה'תש"ף

אהה. בסדר גמור זאבי מינצברג - שיחה, 11:52, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:52, 6 ביולי 2020 (UTC)

אני יחפש זאבי מינצברג - שיחה, 11:52, י"ד בתמוז, ה'תש"ף 11:52, 6 ביולי 2020 (UTC)

למה זה לא שומר?

ניסיתי להוסיף כתובת קישור ל"סיפורי שמואל מונקס" ושבאתי לשמור היה כתוב -שגיאה, העריכה לא נשמרה-. מישהו יודע למה? זאבי מינצברג - שיחה, 19:36, י"ט בתמוז, ה'תש"פ 19:36, 11 ביולי 2020 (UTC)

קישור לאתר אינטרנט? זה בגלל שכל האתרים נמצאים אוטמטית ברשימה השחורה. --נכתב בשעה 19:39 ע"י חבר - היום, י"ט בתמוז ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח. חשבתם פעם לאמץ יתומים? כנסו----

תוכל להכניס את הקישור לערך ללא הקידומת ולבקש בחב"דפדיה:בקשות ממפעילים שיפתחו אותו ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 10:43 • כ' בתמוז ה'תש"ף

כן, זה קישור ממעינותיך כמדומני. אני יבקש מהם זאבי מינצברג - שיחה, 16:34, כ"א בתמוז, ה'תש"פ 16:34, 13 ביולי 2020 (UTC)

הערך חסר מקורות.

וגם חסר דברים עיקריים כמו הפגישה שלו הראשונה עם אדמה"ז. מה גם שיש שיחה של הרבי על זה. א' מחב"ד - שיחה, 12:29, י"ג באב, ה'תש"ף 12:29, 3 באוגוסט 2020 (UTC) א' מחב"ד - שיחה, 12:29, י"ג באב, ה'תש"ף 12:29, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

ר' שמואל והמכשפים

ישנו סיפור על ר' שמואל שהיה בקי גם בחכמת הכישוף. כדלהלן:

בעיירה בה התגורר ר' שמואל, חיו שני מכשפים גויים שהפילו את חיתתם על יהודי הסביבה. רשעותם התבטאה בעיקר כאשר סובבו בשוק העיירה, אולם הם חוללו הרס גם בשאר חלקי קאליסק. היה רק אדם אחד ממנו הם פחדו... כן, ר' שמואל מונקעס. בו הם לא העזו לגעת. יום אחד, שני המכשפים הזדמנו לפונדק העיירה בזמן שגם ר' שמואל נוכח שם. כשרונם גירה אותם להעמיד את ר' שמואל פעם אחת ולתמיד במבחן הכישוף, ולראות האם באמת יש להם סיבה לפחד ממנו. הם ניגשו אליו והחלו לפתח אתו שיחה בענייני אמונות ודתות, ועד מהרה נסובה השיחה לחכמת הכישוף.

השניים החלו להתפאר באזני ר' שמואל כי הם יכולים להפוך גם את האדם המשכיל ביותר "פאר דער משיגינער פון די שטעטל". ר' שמואל שמע והניף את ידו בביטול "וויטשקראַפט, אויך קלוג. וויסן אַז איך בין אַ גרעסערע מכשף ווי איר" (כישוף, גם כן חכמה. דעו שאני מכשף גדול יותר מכם).

שני המכשפים המשיכו לטוות את "קורי העכביש" כפי שהם וודאי תיארו (בדגש על תיארו, הם לא ידעו לאיזה פח הם נולים) לעצמם, והציעו לר' שמואל להעמיד את כשרון הכישוף שלו בניסיון. כל צד ייתן לצד השני כוס יי"ש לאחר שאותו צד "לחש" עליו את כישופיו, ולאחר מכן יצטרך כל צד לשתות את הכוס. המנצח: מי שיחיה ולא ימות. ר' שמואל הסכים.

כשכל בני העיירה צופים - חלקם בדאגה, חלקם בסקרנות, וחלקם בשמחה לאיד היהודי התמים - בנעשה, נתנו שני המכשפים את הכוס ה"נלחשת" לר' שמואל, וזה שתה אותה וניצל בלא כל פגע. שני המכשפים, שניסו בבהלה להמלט מן המקום, נגררו אל השולחן בידי התושבים ואולצו לשתות את הכוסות שהגיש להם ר' שמואל. הללו חשו ברע ולאחר כמה ימים מתו. השמועה נפוצה בשמחה בעיירה והכל צהלו והללו את ר' שמואל הפיקח והאמיץ.

היה זה בשנת תקנ"ח, ולקראת יוה"כ של שנת תקנ"ט נסע ר' שמואל לליאזנא, לכ"ק אדמו"ר הזקן. הוא כבר ראה את בתי העיר מבעוד יום, אלא שלפתע הותקף ר' שמואל בכנפי עשרות עורבים שלא נתנו לו להתקדם לשום מקום. במאמץ רב הצליח ר' שמואל לחזור אחורה ולהתפלל ביחידות את תפילת מנחה של ערב יום כיפור.

בליאזנא, בליל התקדש החג, הקהל ציפה לתחילת "כל נדרי" ותפילת ערבית, אלא שכ"ק אדמו"ר הזקן מצווה על החזן להמתין. לאחר שעה קלה הוא פונה לבנו, כ"ק אדמו"ר האמצעי, ומבקש ממנו שיצא ביחד עם ר' פנחס רייזעס ועוד חסיד שאינני זוכר כרגע את שמו, לצאת ולעזור לר' שמואל לבקוע את חומת הערובים ולהגיע לליאזנא. אדמו"ר הזקן עצמו, יצא לצפות מרחוק במעשיהם. הם - כמובן - הצליחו לעזור לר' שמואל לפלס לעצמו דרך לעיירה, וזה האחרון, כשכולו שבור ורצוץ לא הופיע לתפילת ערבית בבית הכנסת. לאחר החג נכנס ר' שמואל ליחידות, וכ"ק אדמו"ר הזקן גער בו על מעשה המכשפים ואמר לו כי מעשה המכשפים גרר את מעשה העורבים.

אמרו: לא היו ימים מועטים, שבאו ואסרו את כ"ק אדמו"ר הזקן וחבשוהו בבית האסורים.

(כ"ק אדמו"ר שאל פעם את כ"ק אדמו"ר הריי"צ האם הוא יודע את הסיבה שבגללה מצמידים את המשפט האחרון לסיפור. כ"ק אדמו"ר הריי"צ אמר לו, כי הוא אינו יודע, אולם כך היה המנהג בליובאוויטש.) משה נפתלין - שיחה, 15:47, י"ג באב, ה'תש"ף 15:47, 3 באוגוסט 2020 (UTC)

משפחתו

ידוע אם היו היו לו ילדים? ~ חסיד של הרבי ~  •  פארבריינגען חסידי  •  הדרך הישרה להבאת הגאולה! 10:37, 13 בדצמבר 2020 (UTC)

אם אני לא טועה היתה לו בת אחת, יש לעיין בספר "תולדות שמואל מונקעס" למכון אהלי שם - הרב גורארי'... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 10:45, כ"ז בכסלו, ה'תשפ"א