חיים סולובייצ'יק

תולדות חייו

רבי חיים היה נשוי לנכדתו של הנצי"ב (בת לחתנו ר' רפאל שפירא שכיהן לצידו כמשנה ראש ישיבת וואלוזי'ן ואחר כך היה לראש הישיבה ואב"ד וואלוז'ין), ואף כיהן לצידו בראשות הישיבה. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה. רבי חיים הלוי הלך לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר אליה ב-1873. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-1892, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום כיפור כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו.

השקפתו וקשריו לגדולי החסידות

רבי חיים מבריסק היה גאון גדול ומפורסם בדורו בגאונותו העצומה ובצדקתו המופלגה. הוא אהד ביותר את החסידים בדורו, ואף השתדך אך ורק עם חסידים, כל בניו ובנותיו שידך לחסידים ואנשי מעשה [חוץ משידוך אחד שעשו ללא רשותו ושלא בידיעתו.] רבי חיים היה נכד של הגאון רבי חיים מוואלאזין, שהיה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם. עליו התבטא אדמו"ר שליט"א כי "רבי חיים לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתגדים, היו רק מחוצפים". יש לציין כי רבי חיים מוואלזין היה ידיד קרוב של האדמו"ר האמצעי, דיברו ביחד בעניני הלכה, ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים הבתי ספר בדורם.) גם בנו רבי איצל'ה מוואלאזין המשיך בדרכו של אביו, והיה ידידו של הצמח צדק, וביחד פעלו ענינים שונים.[1] כמו כן היה ידידם של שאר גדולי ישראל בדורו, הוא למד בצעירותו עם הגאון רבי יוסף רוז'ין מראגאטשאב שהיה חסיד של אדמו"ר הריי"צ, והיה ידיד של החפץ חיים רבי ישראל הכהן מראדין. הוא העריץ ביותר את רבי יהודה לייב אלתר האדמו"ר מגור בעל השפת אמת, ולאחר פטירתו של השפת אמת זירז הגר"ח להוציא לאור את כתביו על מסכתות סדר מועד וקדשים.

רבי חיים מבריסק - לראשות ישיבת תומכי תמימים

כדי להבין את הידידות הקרובה ששררה בין רבי חיים להרש"ב, יש לציין כי כאשר הקים הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים, רצה שהתמימים יהיו שקועים ראשם ורובם בהויות התורה בעיון ובהעמקה כנהוג בחב"ד, ועל כן רצה למנות את הגאון רבי חיים מבריסק לראש הישיבה. אך רבי חיים לא אבה לקבל את ראשות הישיבה(כנראה מפני שרצה להקים ישיבה משל עצמו.)

ספריו

רבי חיים חיבר בעצמו את ספרו "חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם". ספרים נוספים יצאו לאחר פטירתו מתוך כתבי ידיו וכתבי תלמידיו, והם: חידושי הגר"ח על הש"ס, חידושי הגר"ח על ב"ק (מ' אורייתא), חידושי הגר"ח על ב"מ (מ' אורייתא).

תלמידיו

תלמידיו היו: הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ' הברכת שמואל זצ"ל, הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ זצ"ל, הגאון רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל, העילוי ממייצ'עט, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ובנו הגאון רבי זאב סולוביציק זצ"ל.