תיבת נח

ציור המתאר את כניסת החיות, זוגות זוגות, לתיבה

תיבת נח הייתה ספינת ענק בה שהה נח עם משפחתו בזמן המבול. את התיבה בנה על פי ציווי השם בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.

בתיבה היה מצב של ימות המשיח, שכן אז התקיים הייעוד של "וגר זאב עם כבש".

הציווי

ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:

עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ

— בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.

ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב

וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה

— בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.

בנייתה

ההר המזוהה עם הרי אררט

נח בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, בתקווה שבני דורו החוטאים - דור המבול יראו בבנייתה ויחזרו בתשובה. את התיבה בנה נח מעצי גופר את העצים הוא שתל וגידל בעצמו במיוחד לצורך כך. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו בה המים.

אורכה של התיבה היה 300 אמה, רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה משופע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה.

לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה.

ה' ציווה את נח לקחת שתי בהמות (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב קורבנות ולא יגמרו על ידי זה החיות.

נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מאירה את התיבה.

לפי רש"י התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה אמה.

כאשר התחיל המבול, החלו ברקים, רעמים ורעש עצום בכל הארץ. ה' עשה את זה בשביל להבהיל את אומות העולם שישובו אל ה'. אך כל זה לא עזר, ונח ומשפחתו נכנסו לתיבה. החיות שלא נכנסו לתיבה, נעמדו מסביב כדי לשמור שהרשעים לא ישברו את התיבה.

כאשר ראו האנשים שמתחיל המבול, באו אל התיבה וצעקו למי שיפתח להם את התיבה שלא ימותו. ונח ענה להם שמאחר ומרדו בה' שלכן הביא עליהם את מי המבול לצורך מיתתם והם לא שמעו אליו במשך זמן בניית התיבה ה' כבר לא יכפר להם. כולם באו לשבור את התיבה, ויצאו אליהם החיות עד שברחו.

בסיום המבול, ביום י"ז סיוון, נעצרה התיבה ונחה על הרי אררט.

בתורת החסידות

על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר הבעל-שם-טוב שהמילה תיבה מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות התפילה והתורה. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מהמבול הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה.

בהזדמנויות רבות התייחס הרבי לעזיבת בית חיינו עם סיום חודש החגים , חודש תשרי, וביאר אותו באריכות רבה מנקודות מבט שונות תוך כדי שמסביר את הרגשתו של כל יהודי בסיום חודש תשרי:

כאשר מדובר אודות יהודים אשר מרצונם הטוב עזבו את מקומם ו"בחרו בחלק היפה", גלו למקום תורה ומקום תפילה, ביהכנ"ס וביהמ"ד, ד' אמות של תורה עבודה וצדקה, דנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, והסתופפו יחד ("פארבראכט צוזאמען") משך חודש תמים, חודש תשרי המרובה במועדות . . הרי בודאי בימים אלו הם רחוקים מעניני החול, ומעמדם ומצבם הוא בדוגמת ה"תיבה" וא"כ, הם טוענים, למה לנו לצאת מה"תיבה", לשוב "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" למקומות כאלו שבהם מתעסקים בעניני החול"?

בהמשך הדברים מביא הרבי את המענה לזה:

הקב"ה פונה אל כל אחד ואחת ואומר לו: "עת לכל חפץ", לכל דבר יש את הזמן שלו, יש זמנים שבהם האדם צריך להיות סגור בתיבה "בא אל התיבה", אולם כעת זה זמן של "צא מן התיבה", לעשות לו ית' דירה בתחתונים, עד לתחתון שאין תחתון למטה הימנו. . . ועד"ז בנוגע לאלו שהיו ב"ד' אמותיו של נשיא דורנו", שהשהיה היא נתינת כח שצריכה להשפיע על כל השנה כולה, שגם כאשר יחזרו לביתם ויהיו "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", ינצלו את ההשפעה שהם קבלו ממקום זה, כדי להשפיע שם".

הרבי מבאר שיהודי צריך לא להישאר בתיבה ברוחנית שלו, אלא להשתמש בכשרונותיו ולהפיץ את היהדות כפי שיכול.

קישורים חיצוניים

• כל מה שרציתם לדעת על התיבה באתר בית חב"ד
• סיכום פרשת נח באתר בית חב"ד
• פרשת נח – צוהר תעשה לתבה באתר חב"ד-אין סוף
• מן המעיין - תיבת נח שיחת השבוע גיליון 1295

ראו גם

• המבול
• פרשת נח