11,573
עריכות
אין תקציר עריכה
קופיץ בערפו (שיחה | תרומות) (←רקע) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | הפסוק המופיע בספר בראשית{{הערה|בראשית לב ב}} "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ" פירושו הפנימי הוא שיעקב הלך לדרכו בדרך התורה והמצות להיות בבחינת סור מרע ועשה טוב, שזהו דרך ה', כאמור בפסוק "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". הדבר מתחיל בעבודת כל יהודי מ[[מוצאי יום הכיפורים]] אחר סיום עבודת התשובה ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|המשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}. | ||
[[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א | [[הרבי]] הוסיף, ש"קרוב לוודאי" שסיום הפסוק "וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים" גם הוא שייך לעניין ויעקב הלך לדרכו, שכשיהודי הולך בדרך ה' יש לו שמירה אלוקית מיוחדת{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"כ עמ' יא ושם מציין לתנחומא סוף פרשת משפטים ולזהר ח"ג רחצ א.}}. | ||
עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}. | עיקר העבודה של ויעקב הלך לדרכו היא בסיום המועדים של חודש תשרי, שאז היהודי צריך להיכנס בימי החול, ונוסף על זה - בימי החול של החורף, כחצי שנה ללא רגלים, הרי צריך הוא לקחת עמו "צידה לדרך" - כוחות והמשכות אשר יתנו לו היכולת כי בקיימו הציווי ויעקב הלך לדרכו, יוכל ללכת לבטח דרכו, כי כל הדרכים בחזקת סכנה{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ד עמ' כ}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
[[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}. | [[הרבי]] הביא מ[[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]] מאת [[אדמו"ר הזקן]] שהזמן הראשון של "ויעקב הלך לדרכו" מתחיל כבר ב[[מוצאי יום הכיפורים]]{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א}}. | ||
ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. | ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו" ב[[ליובאוויטש]] הייתה במוצאי שמחת תורה, לאחר ההתוועדות הגדולה שנערכה בסיום החג. וכך אמר [[אדמו"ר הרש"ב]] בהתוועדות זו: "הנה עתה הגיעה עת "ויעקב הלך לדרכו", שאחרי העבודה בחודש השביעי, הנה יעקב - יו"ד עקב - הולך לדרכו בעבודה דתורה ומצוות שכל השנה"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. | ||
במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | במוצאי [[שבת בראשית]] נוגע להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו" וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. בסיום מעמד [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] הכריז הרבי מילים אלו{{הערה|התוועדויות ע' 479}}. | ||
בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}. | בשבת [[פרשת נח]] בשנת [[תשי"ז]] הורה הרבי ל[[גבאי]] לאחר תפילת המנחה להכריז שוב "ויעקב הלך לדרכו"{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' שצג מרשימות משנת תשי"ז}}. | ||