נוי סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מנהג ישראל לקשט את ה[[סוכה]] בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "'''נוי סוכה'''". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה{{הערה|דף ל עמוד ב}} שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו". | מנהג ישראל לקשט את ה[[סוכה]] בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "'''נוי סוכה'''". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה{{הערה|דף ל עמוד ב}} שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו". | ||
[[ | [[חסידים]] מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - להדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים. | ||
בפועל נהגו חסידים רבים להדר בנוי של הסוכה עצמה שתהיה מורכבת מדפנות נאות ומסכך נאה, וכן לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו. | בפועל נהגו חסידים רבים להדר בנוי של הסוכה עצמה שתהיה מורכבת מדפנות נאות ומסכך נאה, וכן לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[קובץ:כתי''ק סוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|קטע "[[היום יום חלק שני]]" בכתב ידו של הרבי]] | [[קובץ:כתי''ק סוכה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|קטע "[[היום יום חלק שני]]" בכתב ידו של הרבי]] | ||
הרבי מביא ב"[[לוח היום יום#היום יום - חלק שני|היום יום - חלק ב']]" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה: | הרבי מביא ב"[[לוח היום יום#היום יום - חלק שני|היום יום - חלק ב']]" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה: | ||
{{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], | {{ציטוט|תוכן=ב[[ליובאוויטש]] לא נהגו ב[[נוי סוכה]], לא בתלייה על ה[[סכך]], ולא על-גבי הדפנות | ||
|מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] [[היום יום#חלק שני|חלק ב']] (שלא נדפס), קטע א'}} | |מרכאות=כן|מקור=[[היום יום]] [[היום יום#חלק שני|חלק ב']] (שלא נדפס), קטע א'}} | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
אצל הוד [[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אאמו"ר הרה"ק]] [=[[אדמו"ר הרש"ב|מהורש"ב]]] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה. | אצל הוד [[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אאמו"ר הרה"ק]] [=[[אדמו"ר הרש"ב|מהורש"ב]]] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה. | ||
הפחד מקבלת עול מלכות שמים [[ראש | הפחד מקבלת עול מלכות שמים [[ראש השנה]], עבודת [[ט' תשרי|ערב יום כיפור]] ו[[יום כיפור]] ו[[שמחה|שמחת]] [[חג הסוכות]] – היו אצל [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] חוויות ד[[פנימיות (בחסידות)|פנימיות]] ה[[נפש]] | ||
|מרכאות=כן|מקור="[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" [[תש"ד]] עמוד 12 סעיף ג''}} | |מרכאות=כן|מקור="[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]]" [[תש"ד]] עמוד 12 סעיף ג''}} | ||
גרסה מ־03:15, 13 באוקטובר 2020
מנהג ישראל לקשט את הסוכה בקישוטים פירות ותמונות הנקראים בלשון חז"ל "נוי סוכה". יש נוהגים שלא לתלות קישוטים על הסכך אלא רק על הדפנות מטעם סכך פסול. הגמרא מספרת במסכת ביצה[1] שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה אך אין להוריד אותם לפני סיום החג: "התניא: סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצויירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים - אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג. ואם התנה עליהם - הכל לפי תנאו".
חסידים מסבירים שמנהג זה הוא הדגשה לעניין חביבות הסוכה - להדגיש את הנוי הפנימי שיש לה מצד עצמה - הנוי הרוחני של המצווה. ועל כן לא שמים קישוטים גשמיים.
בפועל נהגו חסידים רבים להדר בנוי של הסוכה עצמה שתהיה מורכבת מדפנות נאות ומסכך נאה, וכן לשים בסוכה תמונות של רבותינו נשיאינו.
יחס הרביים
הרבי מביא ב"היום יום - חלק ב'" כי בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה:
בליובאוויטש לא נהגו בנוי סוכה, לא בתלייה על הסכך, ולא על-גבי הדפנות
משפט זה מבוסס על תשובת אדמו"ר הריי"צ לשאלת הרבי[2] מה היה הנוהג בליובאוויטש בנוגע לנוי סוכה, והתשובה הייתה:
בליובאוויטש לא נהגו לעשות נוי סוכה, לא תחת הסכך ולא על דפנות הסוכה.
פעם הביא החסיד ר' זלק'ע פערסיץ ממוסקבה אשכול ענבים מלאכותי כדי לתלותו בסוכה, ולא תלוהו.
אצל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=מהורש"ב] היה הנוי סוכה – היושב בסוכה.
הפחד מקבלת עול מלכות שמים ראש השנה, עבודת ערב יום כיפור ויום כיפור ושמחת חג הסוכות – היו אצל אאמו"ר הרה"ק חוויות דפנימיות הנפש
— "ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג
קישורים חיצוניים
- אין מנהגנו בנוי סוכה, שבועון התקשרות גליון תתר
הערות שוליים
- ↑ דף ל עמוד ב
- ↑ מובא ב"ספר השיחות" תש"ד עמוד 12 סעיף ג'
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |