תקיעת שופר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 [[קובץ:שופר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שופר]]
 מצוות עשה מן התורה לתקוע בשופר ביום ראש השנה.
-===הקולות===
+===הקולות וסדר התקיעות===
 חז"ל קבעו שתקיעת שופר בראש השנה דומה לתקיעה של [[שנת היובל]], ומכך שהמונח "תרועה" מופיע בהקשר של ראש השנה והיובל שלוש פעמים{{הערה|אמור כג, כד; בהר כה, ט; פינחס כט, א.}}, נלמד שיש להריע שלוש פעמים. כמו כן, מהפסוק {{ציטוטון|והעברת שופר תרועה . . תעבירו שופר בכל ארצכם}}, למדו חז"ל שיש לתקוע בשופר תקיעה פשוטה לפני ואחרי כל תרועה{{הערה|ראש השנה לג, ב-לד, א.}}. בהתאם לכך, המצווה מהתורה כוללת תשעה קולות: שלוש תרועות ושש תקיעות.
-חכמים הסתפקו מהי ה"תרועה" האמורה בתורה: האם היא הקול המכונה "שברים", "תרועה" או שניהם בזה אחר זה (שברים-תרועה):
+"תרועה" תרגומה לארמית "יבבא", היינו קול שבור, דומה לבכי. חכמים הסתפקו מהי ה"תרועה" האמורה בתורה: האם הכוונה לקולות הקצרים (הבאים בתחילת הבכי, ונקראים בפינו 'שברים'), או לקולות הקצרצרים (הבאים בסופו, ונקראים בפינו 'תרועה').
-*'''שברים''' - שלושה קולות קצרים. מכונה בתלמוד גם '''גניחות'''.
-*'''תרועה''' - מספר רב של קולות קצרים ביותר. מכונה בתלמוד גם '''יבבות'''.
-*'''שברים-תרועה''' - גניחות ואחריהן יבבות.
-כדי לצאת ידי השיטות השונות, קבעו חכמים לתקוע שלוש פעמים כל אחת מאפשרויות התרועה המקראית, כאשר לפני כל אחת מהן ואחריה תוקעים '''תקיעה''' - קול ארוך וממושך. בסך הכול תוקעים 30 קולות (18 תקיעות, 6 שברים, 6 תרועות).
+לכן תיקנו חז"ל לתקוע שלוש פעמים תשר"ת (תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה), על פי ההנחה שהתרועה כוללת את שני הקולות יחד; אחר כך שלוש פעמים תש"ת (תקיעה, שברים, תקיעה), על פי ההנחה שה'תרועה' היא רק מה שמכונה בפינו 'שברים'; ואחר-כך שלוש פעמים תר"ת (תקיעה, תרועה, תקיעה) על-פי ההנחה שה'תרועה' היא רק מה שאנו מכנים 'תרועה'{{הערה|ראה רמב"ם הל' שופר פרק ג, הלכות א-ג. טור, שולחן ערוך ושו"ע אדה"ז אורח חיים ריש סימן תקצ.}}.
-קולות אלו נשמעים באחד משלושת הרצפים הבאים:
+כל אלה יוצרים סדרה של שלושים 'קולות' (תקיעות, שברים ותרועות). את הסדרה הזאת תוקעים בבית הכנסת אחרי קריאת התורה, והיא נקראת 'תקיעות מיושב', מפני שבעבר היה נהוג שהקהל יושב באותה שעה.
-*'''סדר תשר"ת''' (או קשר"ק) - תקיעה, אחר כך שברים, אחר כך תרועה ואחר כך תקיעה.
-*'''סדר תש"ת''' (או קש"ק) - תקיעה, אחר כך שברים ואחר כך תקיעה.
+נוסף על כך תיקנו חז"ל לתקוע לאחר מכן, ב[[תפילת מוסף]], והן נקראות 'תקיעות מעומד' (מכיוון שהציבור עומד בתפילת מוסף, והיה נהוג לעמוד גם בשעת החזרה). תוקעים אותן אחרי כל אחת משלוש הברכות המרכזיות: מלכויות, זיכרונות ושופרות. למנהג הספרדים תוקעים בכל פעם תשר"ת תש"ת תר"ת, וכן מנהג החסידים וחב"ד. לנוסח אשכנז תוקעים בכל פעם תשר"ת. הספרדים, החסידים וחב"ד תוקעים גם בתפילת לחש, ולפי מנהג אשכנז תוקעים רק בעת חזרת שליח הציבור.
-*'''סדר תר"ת''' (או קר"ק) - תקיעה, אחר כך תרועה ואחר כך תקיעה{{הערה|ראה רמב"ם הל' שופר פרק ג, הלכות א-ג. טור, שולחן ערוך ושו"ע אדה"ז אורח חיים ריש סימן תקצ.}}.
+הנוהגים על פי הקבלה תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת גם באמצע [[קדיש תתקבל]] שאחרי החזרה.
+למנהג חב"ד תוקעים אחרי התפילה שוב שלושים קולות - לפי סדר התקיעות של 'מיושב'.
 ===הקולות במנהג חב"ד===
@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 ==בעל תוקע==
 התוקע בשופר נקרא בשם 'בעל תוקע', ומשתדלים שיהיה [[יראת שמים|ירא שמים]], ומקובל על הציבור כולו. במנהג רבותינו נשיאנו, האדמו"ר הוא התוקע. אם מסיבה כלשהי אין האדמו"ר התוקע, אזי הוא ה[[מקריא]]{{הערה|[[היום יום]] חלק שני}}
+בימי ראש השנה בבוקר צריך הבעל תוקע ללמוד את המאמר 'להבין ענין תקיעת שופר' שב[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]. המאמר נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43366&st=&pgnum=179 סידור עם דא"ח רמד, ג] ואילך; ו[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56940_he_1.pdf בהוצאות החדשות של המחזור בעימוד מחודש].}}.
 לפי הוראת אדמו"ר הריי"צ, חזן ובעל תקיעה קבוע, יעשה כן אפילו אם הוא בשנת האבילות ר"ל{{הערה|על פי אגרות קודש אדמו''ר שליט"א ח"ז, עמ' שסג}}. וכך נהגו רבותינו נשיאנו{{הערה|אשכבתא דרבי, עמ' 121}}.