ניגון והכהנים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
[[סדר עבודה|סדר העבודה]] נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
[[סדר עבודה|סדר העבודה]] נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.


אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה החזן [[איסר ינובסקי]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".
אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה חזן בשם [[איסר החזן|איסר]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".


[[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}.
[[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}.

גרסה מ־06:20, 30 באוגוסט 2020

בניגון זה היו מנגנים בליובאוויטש את תפילת והכהנים שבתפילת סדר עבודה ביום הכיפורים.

אצל רבותינו נשיאנו

סדר העבודה נאמר בליובאוויטש בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת[1].

אצל אדמו"ר המהר"ש היה חזן בשם איסר. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".

אדמו"ר המהר"ש נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת היתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון[2].

גם אדמו"ר הרש"ב היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומעלה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"[3]. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה[4].

הרבי מלך המשיח היה נופל "כורעים" כשהחזן היה מתחיל באמירת "והכהנים", ובקומו מכריעתו היה מביט על החזן בשעה שמנגן, בשעת הכריעה, ועד שהיה קם מהשתחווייתו.

ניגון זה הוא ניגון צ"ט בספר הניגונים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60
  2. ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26
  3. ספר השיחות תש"ה עמ' 25
  4. ליובאוויטש וחייליה עמ' 30