אור הסובב כל עלמין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
יש להזהר | יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות. | ||
האור האלקי הסובב כל עלמין, אין זה שהוא סובב ומקיף מלמעלה - בבחינת מקום ח"ו. אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי [[לית אתר פנוי מיניה]] (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית. | האור האלקי הסובב כל עלמין, אין זה שהוא סובב ומקיף מלמעלה - בבחינת מקום ח"ו. אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי [[לית אתר פנוי מיניה]] (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - ש[[מציאותו מעצמותו]] ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות [[יש מאין]] ואפס שקדם לו. | ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - ש[[מציאותו מעצמותו]] ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות [[יש מאין]] ואפס שקדם לו. | ||
והיינו, שהתהוות | והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (ע"י ה[[צמצום]]) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין. | ||
==מקורות | ==מקורות לעיון:== | ||
*[[תניא]] פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח | *[[תניא]] פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח | ||
גרסה מ־22:02, 12 במרץ 2014
אור הסובב כל עלמין הוא אור אלוקי המחיה את העולמות בבחינת ריחוק, שמקיף את כל העולמות ומאיר בהם בהארה שווה.
שורש אור הסובב הוא בטהירו עילאה שהוא הרשימו הנותר במקום החלל הפנוי שנוצר לאחר הצמצום.
אור הסובב כל עלמין הוא אור אין סוף הבלתי בעל גבול שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
ענינו
יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות.
האור האלקי הסובב כל עלמין, אין זה שהוא סובב ומקיף מלמעלה - בבחינת מקום ח"ו. אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי לית אתר פנוי מיניה (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית.
אך מכל מקום נקרא "אור הסובב", מפני שמהותו כל-כך גבוהה ערכית, והוא כל-כך רוחני ומופשט, שאף אחד אינו יכול להשיגו ולחוש בו, והוא סובב ומקיף את תחושת ה"מקבלים" והשגתם.
לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים:
א) אור הסובב אינו בא בהתלבשות בעולמות המוגבלים להיותו בלתי בעל גבול, והשפעתו בעולמות הוא בבחינת העלם. ב) העולמות המקבלים את האור אינם "כלים" לאור זה, כי מצד הגבלתם - אינם מסוגלים לקלוט את האור בפנימיותם - בהשגתם והרגשתם. ג) מכיון שאור הסובב אינו מותאם לפי ערך העולמות והנבראים, והמצאותו בהם היא רק בדרך "מקיף", לפיכך הוא נמצא בכל העולמות בשוה.
נמצא, שמחד - הוא נמצא בכל העולמות, ומאידך - אינו מתלבש ואינו מורגש באף אחד מהעולמות. ולפיכך אין חילוקי מדריגות באור הסובב, כמו באור הממלא כל עלמין.
ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - שמציאותו מעצמותו ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס שקדם לו.
והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (ע"י הצמצום) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין.
מקורות לעיון:
- תניא פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח
- שער היחוד והאמונה פ"א, פ"ז
- אגרת הקודש יז'
- באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך
- באתי לגני תשי"ג ס"ג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")