אנשי כנסת הגדולה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
{{בעבודה מתמשכת}}
כנסת הגדולה, היא כנסתשל נביאי וחכמי [[עם ישראל]] שקבעו סדרים ותקנות בענייני היהדות. נוסדה בזמן [[עזרא]] ו[[נחמיה]] ונמשכה עד זמנו של [[שמעון הצדיק]].
'''אנשי כנסת הגדולה''' הם נביאי וחכמי [[עם ישראל]] שקבעו סדרים ותקנות בענייני היהדות. נוסד בזמן [[עזרא]] ו[[נחמיה]] ונמשך עד זמנו של [[שמעון הצדיק]].


== ביוגרפיה ==
== הקמת הכנסת ==
בתחילת ימי [[בית המקדש השני]], בשנת ג'תט"ו, עלה [[עזרא הסופר]] ל[[ירושלים]] מ[[בבל]].  
בתחילת ימי [[בית המקדש השני]], בשנת ג'תט"ו, עלה [[עזרא הסופר]] ל[[ירושלים]] מ[[בבל]].  


כאשר ראה את המצב היהדות העגום ששרר בארץ ישראל בעקבות הגלות , החליט להקים את כנסת הגדולה.  
כאשר ראה את מצב היהדות העגום ששרר בארץ ישראל בעקבות הגלות, החליט להקים את הכנסת הגדולה.  


עוד לפני כן , כאשר שבו גולי יהודה מבבל לא"י, היו אוספים לעתים אסיפות גדולות בירושלם, בהם השתתף "כל חרד בדברי אלוקי ישראל" {{הערה | שם ט' ד'}}. "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכוהנים והלווים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה" (נחמיה ח' י'). האספה הזאת קבעה "אשר ישמיעו ויעבירו כל בבל יהודה וירושלם וגו' לעשות סכות ככתוב" {{הערה | שם פסוק ט"ו }}.  
עוד לפני כן, כאשר שבו גולי יהודה מבבל לארץ ישראל, היו אוספים לעתים אסיפות גדולות בירושלים, בהם השתתף "כל חרד בדברי אלוקי ישראל"{{הערה|שם ט' ד'}}. "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכוהנים והלווים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה{{הערה|נחמיה ח' י'}}. באספה זו נקבע "אשר ישמיעו ויעבירו כל בבל יהודה וירושלם וגו' לעשות סכות ככתוב"{{הערה|שם פסוק ט"ו}}.  


החכמים הראשונים שנמנו על אנשי הכנסת אלו: חגי הנביא, זכריה הנביא, מלאכי הנביא, דניאל, חנניה, מישאל, עזריה, נחמיה בן חכליה, מרדכי היהודי, זרובבל בן שאלתיאל ועוד. מספר אנשי כנסת הגדולה היה מאה ועשרים, ויש החולקים שמספרם היה כשמונים וחמשה.  תקופתם נמשכה כמאתיים שנה עד שמעון הצדיק, שהיה האחרון שבהם.
החכמים הראשונים שנמנו על אנשי הכנסת אלו: חגי הנביא, זכריה הנביא, מלאכי הנביא, דניאל, חנניה, מישאל, עזריה, נחמיה בן חכליה, מרדכי היהודי, זרובבל בן שאלתיאל ועוד. מספר אנשי כנסת הגדולה היה מאה ועשרים, ויש החולקים שמספרם היה כשמונים וחמשה.  תקופתם נמשכה כמאתיים שנה עד שמעון הצדיק, שהיה האחרון שבהם.


קיימת מחלוקת אם היו כולם באותו זמן, או שהיו על פני כמה דורות. ואחרון שבהם היה שמעון הצדיק .
קיימת מחלוקת אם היו כולם באותו זמן, או שהיו על פני כמה דורות. ואחרון שבהם היה שמעון הצדיק.


===מקור השם===
===מקור השם===
הגמרא מסבירה מדוע נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה {{הערה| יומא סט,ב.}}.
הגמרא מסבירה מדוע נקראו אנשי כנסת הגדולה בשם זה{{הערה|יומא סט, ב.}}.


אתא משה, אמר: "הקל הגדול הגיבור והנורא". אתא ירמיה ואמר: "נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו?" –  לא אמר נורא. אתא דניאל, אמר: "נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו?" –  לא אמר גיבור. אתו אינהו ואמרו: "אדרבה! זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא - היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?"
אתא משה, אמר: "הקל הגדול הגיבור והנורא". אתא ירמיה ואמר: "נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו?" –  לא אמר נורא. אתא דניאל, אמר: "נכרים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו?" –  לא אמר גיבור. אתו אינהו ואמרו: "אדרבה! זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים, ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא - היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?"


ויש המפרשים אחרת {{הערה | מחזור ויטרי, אבות פ"א מ"א.}}:
ויש המפרשים אחרת{{הערה|מחזור ויטרי, אבות פ"א מ"א.}}:


"לכך נקרא שמם כנסת הגדולה, לפי שהיו כנסיא גדולה וחשובה וקדושה לפני המקום, שכן גידלוהו לה' והחזירו עטרה ליושנה, כדאיתא במסכת יומא בפרק בא לו "משה אמר הקל"..."
"לכך נקרא שמם כנסת הגדולה, לפי שהיו כנסיא גדולה וחשובה וקדושה לפני המקום, שכן גידלוהו לה' והחזירו עטרה ליושנה, כדאיתא במסכת יומא בפרק בא לו "משה אמר הקל"..."
שורה 25: שורה 25:
אנשי כנסת הגדולה היו הנביאים והזקנים הנכבדים בדור עזרא.
אנשי כנסת הגדולה היו הנביאים והזקנים הנכבדים בדור עזרא.


בגמרא {{הערה | ירוש' מגילה ע' ע"ד }} מבואר בעניין זה, על ענייני אנשי כנסת הגולה:  
בגמרא{{הערה|ירוש' מגילה ע' ע"ד}} מבואר בעניין זה, על ענייני אנשי כנסת הגולה:  
"אמר רבי שמואל ב"ר נחמני בשם ר' יונתן: שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגלת אסתר בין הכתובים), לא זזו משם נושאים ונותנים בדבר, עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתנ"ך ".
"אמר רבי שמואל ב"ר נחמני בשם ר' יונתן: שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגלת אסתר בין הכתובים), לא זזו משם נושאים ונותנים בדבר, עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתנ"ך".


כמות אנשי הכנסת הגדולה שנויה במחלוקת בגמרא . כפי שכתוב בתלמוד בבלי {{הערה |מגילה יז,ב}}:
כמות אנשי הכנסת הגדולה שנויה במחלוקת בגמרא. כפי שכתוב בתלמוד בבלי {{הערה |מגילה יז,ב}}:


"אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר".
"אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר".


אך בירושלמי חולקים ואומרים אחרת {{הערה| מגילה פ"א ה"ה}}:
אך בירושלמי חולקים ואומרים אחרת{{הערה|מגילה פ"א ה"ה}}:


"רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: שמונים וחמישה זקנים, ומהם שלושים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה. אמרו, כתיב: "אלה המצוות אשר ציווה ה' את משה" – אלו המצוות שנצטווינו מפי משה, וכך אמר לנו משה, אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר. לא זזו משם, נושאים ונותנין בדבר, עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם, ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים..."
"רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: שמונים וחמישה זקנים, ומהם שלושים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה. אמרו, כתיב: "אלה המצוות אשר ציווה ה' את משה" – אלו המצוות שנצטווינו מפי משה, וכך אמר לנו משה, אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר. לא זזו משם, נושאים ונותנין בדבר, עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם, ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים..."
שורה 42: שורה 42:


# להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה והקבלה, ומסרו להם שלשה דברים:
# להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה והקבלה, ומסרו להם שלשה דברים:
הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה {{הערה | ריש אבות ומכילתא פ' בא סי' ו'}}.
הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה{{הערה|ריש אבות ומכילתא פ' בא סי' ו'}}.
# לסדר את כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות" אשר העמידו את כה"ק על מכונם "כמסמרות נטועים" והזהירו את החכמים מ"עשות ספרים הרבה אין קץ" (סוף קהלת).
# לסדר את כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות" אשר העמידו את כה"ק על מכונם "כמסמרות נטועים" והזהירו את החכמים מ"עשות ספרים הרבה אין קץ" (סוף קהלת).
# לסדר את התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע לומר "האל הגדול הגיבור והנורא".
# לסדר את התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע לומר "האל הגדול הגיבור והנורא".
שורה 49: שורה 49:
# עשו סייג לתורה בחומרות כמו: אסור שניות בעריות, אסור מוקצה ושבות.
# עשו סייג לתורה בחומרות כמו: אסור שניות בעריות, אסור מוקצה ושבות.
# תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף: עין תחת עין - ממון (ב"ק פ"ג), חקירות ובדיקות בדיני נפשות (סנהדרין ל"ב), התראת עדים לעוברי עברה (מכות ו').
# תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף: עין תחת עין - ממון (ב"ק פ"ג), חקירות ובדיקות בדיני נפשות (סנהדרין ל"ב), התראת עדים לעוברי עברה (מכות ו').


====רשימת אנשי כנסת הגדולה====
====רשימת אנשי כנסת הגדולה====
שורה 73: שורה 72:
#חרים  
#חרים  
#מרמות  
#מרמות  
 
#עובדיה  
19.עובדיה  
#דניאל  
 
#גנתון  
20.דניאל  
#ברוך  
 
#משולם  
21.גנתון  
#אביה  
 
#מימין  
22.ברוך  
#מעזיה  
 
#בלגי  
23.משולם  
#שמעיה  
 
#וישוע בן אזניה  
24.אביה  
#בנוי  
 
#קדמיאל  
25.מימין  
#שבניה  
 
#הודיה  
26.מעזיה  
#קליטא  
 
#פלאיה  
27.בלגי  
#חנן  
 
#מיכא  
28.שמעיה  
#רחוב  
 
#חשביה  
29.וישוע בן אזניה  
#זכור  
 
30.בנוי  
 
31.קדמיאל  
 
32.שבניה  
 
33.הודיה  
 
34.קליטא  
 
35.פלאיה  
 
36.חנן  
 
37.מיכא  
 
38.רחוב  
 
39.חשביה  
 
40.זכור  


41.שרביה  
41.שרביה