קרבן העומר – הבדלי גרסאות

יוסי מ. (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "קרבן העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת..."
 
יוסי מ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
[[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה ספירת העומר, המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג השבועות, בו מקריבים את שתי הלחם. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה.
[[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג ה[[שבועות]], בו מקריבים את שתי הלחם. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה.
התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]].
התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]].


==בפסוק==
==בפסוק==