חסידות סטרשלה: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של [[אהרן מסטרשלה]] וליסוד [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]], החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]. חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] - אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] (בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - לאשווע, עיירת הולדתו{{הערה|בית רבי תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו.}}) הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות כך החלו לר' אהרן חילוקי דעות גם עם [[אדמו"ר האמצעי]], שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז. | חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של [[אהרן מסטרשלה]] וליסוד [[חב"ד סטרשלה|חסידות סטרשלה]], החלו עוד לפני הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]]. חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] - אחיו של [[אדמו"ר הזקן]] (בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - לאשווע, עיירת הולדתו{{הערה|בית רבי תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו.}}) הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי [[יהודה לייב מינוביץ'|יהודה לייב]] התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות כך החלו לר' אהרן חילוקי דעות גם עם [[אדמו"ר האמצעי]], שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז. | ||
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]], רוב החסידים הלכו אמנם עם ממשיך דרכו של [[אדמו"ר הזקן]] - בנו, [[אדמו"ר האמצעי]]. אך היו גם רבים אחרים שהלכו עם ר' אהרן. בשלב זה [[אהרן מסטרשלה]] התפצל סופית מחב"ד והקים את החצר החסידית החדשה בעיירה סטרשלה, (שעל-שמה נקראת החצר - [[חב"ד סטרשלה]]).{{הערה|יש | לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]], רוב החסידים הלכו אמנם עם ממשיך דרכו של [[אדמו"ר הזקן]] - בנו, [[אדמו"ר האמצעי]]. אך היו גם רבים אחרים שהלכו עם ר' אהרן. בשלב זה [[אהרן מסטרשלה]] התפצל סופית מחב"ד והקים את החצר החסידית החדשה בעיירה סטרשלה, (שעל-שמה נקראת החצר - [[חב"ד סטרשלה]]).{{הערה|יש לציין ש[[חב"ד סטרשלה]] החלה לפעול עוד לפני ש[[אדמו"ר האמצעי]] לקח על עצמו את הנשיאות.}} | ||
==שיטה== | ==שיטה== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==רשימת אדמו"רי סטרשלה== | ==רשימת אדמו"רי סטרשלה== | ||
===דור ראשון=== | ===דור ראשון=== | ||
הרה"ח ר' '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד | הרה"ח ר' '''[[אהרן מסטרשלה|אהרן הלוי]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. מסופר[[הערה| כי כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה, אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ובעוד היה רבי אהרן צעיר ורך בשנים - נמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי [[אדמו"ר הזקן]] - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה| מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"הלוואי דלא מתפשרין..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים. | ||
ר' אהרן העיד על עצמו[[הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר [[אדמו"ר הזקן]] אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. ר' אהרן היה אדמו"ר ל[[חב"ד סטרשלה]] כ16 שנה - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו בשמע"צ של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]}. בן 63 שנה היה בפטרתו. ממשיך דרכו היה בנו ר' [[חיים רפאל מסטרשלה|חיים רפאל]]. | |||
===דור שני=== | ===דור שני=== | ||
'''[[חיים רפאל מסטשלה]]''': חיים רפאל הוא בנו של [[אהרן מסטרשלה]] וממשיך דרכו באדמו"ריות, חיים רפאל | '''[[חיים רפאל מסטשלה]]''': חיים רפאל הוא בנו של [[אהרן מסטרשלה]] וממשיך דרכו באדמו"ריות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה{{הערה|אם כי היו קבוצת חסידים שהמשיכה ללא אדמו"ר. (בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)}}. רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצ"צ]]. | ||
גרסה מ־22:29, 16 במאי 2020
החצר החסידית חב"ד סטרשלה היא ענף של חסידות חב"ד. החסידות הוקמה ע"י רבי אהרן מסטרשלה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן עקב חילוקי דעות בינו לבין האדמו"ר האמצעי.[1]
היסטוריה
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן בכ"ד בטבת ה'תקע"ג בידי בכיר תלמידיו - רבי אהרן מסטרשלה, רבי אהרן ראה עצמו כממשיך דרכו של אדמו"ר הזקן באדמו"ריות. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לביו רבי יהודה לייב מינוביץ' ואדמו"ר האמצעי.[2]
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של אהרן מסטרשלה וליסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן. חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי יהודה לייב מינוביץ' - אחיו של אדמו"ר הזקן (בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - לאשווע, עיירת הולדתו[3]) הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות כך החלו לר' אהרן חילוקי דעות גם עם אדמו"ר האמצעי, שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי, רוב החסידים הלכו אמנם עם ממשיך דרכו של אדמו"ר הזקן - בנו, אדמו"ר האמצעי. אך היו גם רבים אחרים שהלכו עם ר' אהרן. בשלב זה אהרן מסטרשלה התפצל סופית מחב"ד והקים את החצר החסידית החדשה בעיירה סטרשלה, (שעל-שמה נקראת החצר - חב"ד סטרשלה).[4]
שיטה
ר' אהרן הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפלה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר האמצעי סבר שהתפלה והלימוד - צריך להיות באופן 'פנימי' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.
רשימת אדמו"רי סטרשלה
דור ראשון
הרה"ח ר' אהרן הלוי: רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי לשל"ה. מסופר[[הערה| כי כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה, אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ובעוד היה רבי אהרן צעיר ורך בשנים - נמנה על תלמידיו של רבינו הזקן שאף מינה את ר' אהרן לחברותא לבנו - אדמו"ר האמצעי (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי אדמו"ר הזקן - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ר' אהרן ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה[5] בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.
ר' אהרן העיד על עצמו[[הערה|ראה פתח שער לספר שערי היחוד והאמונה.}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של אדמו"ר הזקן. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו[6]. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. ר' אהרן היה אדמו"ר לחב"ד סטרשלה כ16 שנה - משנת תקע"ג, עד לפטרתו בשמע"צ של שנת תקפ"ט (עשרה חודשים לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי}. בן 63 שנה היה בפטרתו. ממשיך דרכו היה בנו ר' חיים רפאל.
דור שני
חיים רפאל מסטשלה: חיים רפאל הוא בנו של אהרן מסטרשלה וממשיך דרכו באדמו"ריות, מס' שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה[7]. רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הצ"צ.
יחס רבותינו נשיאנו לחצר
ספרי חסידות של חב"ד סטרשלה
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונהשקלוב תק"פ[8].
- שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
- עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, תר"ב-תרכ"ו.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), תרכ"ו.
- שער התפילה - מבאר את עניין התפילה.
ניגונים
ראו גם
| הקודם: רבי אהרן מסטרשלה |
אדמו"רי סטרשלה תקכ"ו - כ"ב תשרי תקפ"ט |
הבא: האדמו"ר רבי חיים רפאל מסטרשלה |
הערות שוליים
- ↑ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
- ↑ בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.
- ↑ בית רבי תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו.
- ↑ יש לציין שחב"ד סטרשלה החלה לפעול עוד לפני שאדמו"ר האמצעי לקח על עצמו את הנשיאות.
- ↑ מסופר (בית רבי, תולדות אדמו"ר האמצעי פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפשרין". ואדמוה"ז ענה לו ש"הלוואי דלא מתפשרין..
- ↑ מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסדי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!
- ↑ אם כי היו קבוצת חסידים שהמשיכה ללא אדמו"ר. (בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו)
- ↑ קישור לספר
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |